סימנים למחלת הצליאק:
הסימנים של המחלה הם רבים, ולעיתים קשה להבין מהם כי מדובר דווקא בצליאק. הסימנים הנפוצים:
שלשולים, פגיעה בספיגה של חומרים חשובים (חוסר ברזל העלול לגרום לאנמיה, חלבונים, ויטמינים), כאבי בטן, בטן נפוחה (לכן שמה העברי של המחלה הוא "כרסת"), ירידה בתיאבון, ירידה בעקומות אחוזי גדילה אצל תינוקות וילדים.

כיצד מאבחנים את המחלה:
הדרך הכי קלה ופשוטה לאבחון היא באמצעות בדיקת נוגדנים בדם - זו שיטה שאינה פולשנית, אך חסרונה בכך שהיא אינה מדוייקת. לעומתה, יש את הדרך הכי מדוייקת, אך פולשנית- לקיחת ביופסיה (דגימה) מרקמת המעי הדק ובדיקה באמצעות מיקרוסקופ בכדי לאתר את הפגיעה האופיינית למחלה.  
כאשר מופיע אחד או יותר מהסימנים לעיל, או כאשר יש בעיה בריאותית כלשהי שלא מתגלה לה פתרון, כדאי תמיד לבקש מהרופא הפנייה לבדיקת דם על מנת לשלול את קיומה של המחלה. גם חוסר ירידה במשקל ואפילו בעיות קשב וריכוז עלולות להיות קשורות למחלה. 
זו בדיקה יחסית יקרה שהרופאים לא ממהרים לתת אותה, לכן חשוב לבקש בכל פעם שיש חשש.

מתי המחלה יכולה להופיע:
זו מחלה שיכולה להתגלות בכל גיל - מגיל ינקות ואפילו בגילאים בוגרים (אפילו אצל סבא וסבתא). כיום המודעות למחלה הרבה יותר גבוהה מבעבר, אבל בעבר כאשר לא הייתה מודעות גבוהה למחלה, אנשים סבלו מהמחלה ללא ידיעה. יש אנשים שכל החיים סבלו מבעיות עיכול שונות, הלכו לרופאים רבים ולא עלו למעשה כי הבעיה נובעת מצליאק. 

מה הטיפול למחלה:
הטיפול היחיד למחלה הוא המנעות קפדנית מאכילת מזונות המכילים גלוטן. הטיפול הזה מבטל את כל התסמינים של המחלה, אך לא מרפא את המחלה. המחלה הזו לא עוברת לעולם. 
ההמנעות מגלוטן צריכה להיות מוחלטת. לשם כך, יש בארץ וגם בעולם תויות מיוחדות על מוצרי מזון המסמנות את המוצר כ"ללא גלוטן" או כ"מכיל עד 20 PPM גלוטן". חולים אשר מקפידים מאוד על התזונה גם לא יצרכו מוצרי מזון המסומנים כ"עלולים להכיל גלוטן", אשר לעיתים יכילו גלוטן בגלל זיהום משני של קו המפעל המייצר את המוצרים.
למזלנו, כיום בגלל המודעות הגבוהה למחלה יש הרבה תחליפים תזונתיים לכמעט כל מוצרי המזון המכילים גלוטן: לחמים, עוגות, פסטה, עוגיות וכו'. יש אפילו מספר מאפיות מיוחדות בארץ ובעולם שהן לגמרי ללא גלוטן והן מהוות מוקד משיכה לכל הצליאקים.

השלכות של המחלה:
מעבר להשלכות הבריאותיות שיש לצליאק אם לא מטפלים בו כראוי, לצליאק גם יש השלכות מבחינה חברתית על החולים בהם ועל משפחתם. כל אירוע חברתי בארץ ובעולם מורכב ברובו מהאוכל והכיבוד - אירועים בגן/ ביה"ס, ארוחות שישי, ארוחות חג, מסיבות, טיולים וכו'. לכן כל אירוע שכזה מצריך התארגנות מיוחדת מצד החולים ובני משפחתם מבחינת האוכל שיש להביא, על מנת שהחולים יוכלו גם הם להנות מהפעילויות (הרי זה לא כיף לבוא למסיבה ולגלות שאתה לא יכול לאכול שום דבר). אפילו בפעילויות פשוטות צריך להתארגן בצורה כלשהי - גם אירוח של ילד אצל חבר אחר הצהריים מצריך התארגנות כלשהי מצד המארח או ההורה של הילד. כל ההתארגנויות הנדרשות הופכות את החולים ובני משפחתם לפחות ספונטניים מבעבר - הם לא יכולים, למשל, לצאת לטייל בספונטניות אלא כדאי לדאוג מראש למסעדה שיכולה למלא את צרכיהם או לחילופין לדאוג לצידה לטיול.