התופעה הזו מוכרת לכולנו, בין גיל 12-18 בני הנוער מתחילים להשתגע.
ההורמונים משתוללים וכמעט ואין מחשבה לפני מעשה.
נער מתפתח להיות נער ולא נולד כך.
זה קורה בארבעת השלבים הבאים השלבים הבאים:

שלב ראשון: בתחילה, הוא תינוק שלא מודע לעצמו ולמעשיו.

שלב שני: בגיל שנתיים לערך הוא כבר מודע לחלק מסביבתו ולחלק מהמעשים שלו. 

שלב שלישי: בגיל 6\7 יש לו הבנה בסיסית של העולם וזהו הגיל חשוב מאוד בשבילו לבנות קשרים 
חברתיים עם בני גילו, ואם לא יצור קשרים כעת היכולת החברתית שלו יכולה להפגע.

 שלב רביעי: גיל ההבתגרות. כשהוא מגיע לגילאי 12\13 הוא\היא פשוט מופצץ מכל הכיוונים, הגוף מתבגר ותופס אותו עם המכנסיים למטה (תרתי משמע), הקול החביב מגיל היסודי משתנה וההורמונים זורמים חופשי, כמובן שחלק מבני הנוער מושפעים יותר וחלק פחות, גיל ההתבגרות גם חשוב מאוד מכיוון שבמהלכו נבנית הזהות של המתבגר והאישיות שלו.

גיל ההבתגרות מביא עימו המון קשיים אך מביא גם התחדשות ותהליכי למידה יחודיים, אני ממליץ להורים להביא את המתבגר ליצירת קשריים חברתיים ופיתוח מיומנויות חברתיות ע"י מפגש עם בני נוער ואפילו עם סתם אנשים מבחוץ.


טיפים להורים - מה כן לעשות - 

1: לדבר איתו בגובה העיניים
2: לעורר את הסקרנות שלו בנושאים שהוא אוהב
3: לעודד אותו בזמן נפילה ולא להאשים אותו
4: להבהיר לו שהוא אחראי על מעשיו

מה לא לעשות - 
1: מניפולציות 
2: ללחוץ אותו בשאלות
3: לדבר בגישה של האשמה
4: להתייחס אליו כמו ילד