כשמישהו רוצה לאמץ ילד, אחד הדברים שהוא צריך לעבור הוא מבחן פסיכולוגי שיקבע האם הטיפול שלו בילד לא יפגע בו מבחינה פסיכולוגית. אז האם לתת לזוג הומוסקסואלים ילד לאימוץ לא יפגע בו? תקופה ארוכה נחשב ההומוסקסואליזם כהפרעה פסיכולוגית. פרויד טען כי בילדות המוקדמת מאד, כשהילד רק מתחיל להתוודע להבדלי המין והמגדר, הוא נוטה להמשך אל ההורה שלו מהמין השני. התופעה נעלמת לאחר תקופה, כאשר מתוודע לו האיסור החברתי החמור שבעניין. אך איך הוריו התייחסו לרגש האסור שלו כשהיה קיים? לפי פרויד, אם ההורים לא גילו איפוק, וא ההורה בן/בת המין השני לא אהב אותו כילדו בכל זאת אלא התרחק ממנו ונזף בו יתר על המידה, הילד יתבייש מהתשוקה האסורה שלו כל כך, שהוא יסתיר מעצמו כל תשוקת מין כלפי בן/בת המין השני ויפתח במקום משיכה לבני מינו. לפי זישה זו ההומוסקסואל באמת לא בריא בנפשו. הבושה, ההדחקה, והטיפול הלקוי של הוריו יכולים להתבטא לא רק בהעדפות המיניות שלו, אלא גם בטיפול שלו בילדיו.
אמנם למעשה לא נמצאו שום השפעות שליליות על חיי ההומוסקסואל מעצם היותו כזה. בהדרגה ירד ההומוסקסואליזם מרשימת ההפרעות הנפשיות בקרב הפסיכיאטרים, ולאחריהם גם הפסיכולוגים. התיאוריה המודרנית מציעה גרסה חדשה למקורו של ההומוסקסואליזם. לפי גישה זו גם הנטייה להטרוסקסואליזם לא טבועה בנו כמובנת מאליה. הנטייה המינית מוגדרת לפי הבדלנות שהאדם מרגיש כלפי בן אותו מין. "האקזוטי נעשה אירוטי". בדרך כלל הבנים והבנות מסתובבים בקבוצות מגדריות נפרדות, ונבדלים אלה מאלה בתעסוקותם ואופיים השונה. הזכר מרגיש משוייך לקבוצת הזכרים, רואה את הנקבה כ"אקזוטית", וזה הגורם לתחושה ה"אירוטית" כלפי אותו מין. אך מה קורה כאשר הזכר דווקא מזדהה יותר עם הנקבות? אם הוא מעריך יותר את האופי הנשי ומתעניין יותר בתעסוקותיהם, הוא יראה כאקזוטי דווקא את הזכרים האחרים. אותו כלל גנטי יהפוך את הנטייה המינית שלו לכיוון הפחות מקובל. האם עכשיו נכון להגיד שההומוסקסואל יכול להפריע להתפתחות הילד המאומץ שלו?
למעשה רק שאלה אחת נשארה לברר- האם האבות ינחילו לילד דעות בדבר הנטייה המינית, או לפחות עמדות שנחלו בעצמם ושיגרמו גם לבניהם לראות את עצמם משוייכים יותר לבני המין השני? המחקרים מראים גם לגבי זה תוצאות שליליות. למעשה הדבר היחיד שיכול להפריע להתפתחות התקינה של הילד המאומץ הוא היחס העויין של הסביבה כלפי ההומוסקסואליזם. כל ילד מושפע מטיב הטיפול שהוא מקבל מהוריו. כל הורה מושפע לרעה מלחצים שונים ומשונים מכסף, עבודה, משפחה ועוד ועוד. אחד הדברים הטובים ביותר להפחתת הלחץ הוא התמיכה החברתית. ככל שהתמיכה החברתית גבוהה יותר, כך לחצי החיים לוחצים פחות, והטיפול בילד מושפע לטובה. ההומוסקסואלים לא רק סובלים לעצמם מהיחס העויין של סביבתם. למעשה הם מאבדים את מירב התמיכה החברתית בחייהם והדבר פוגע גם בילדיהם המאומצים. מי שפוגע בהם זה לא ההפרעות הפסיכולוגיות שלהם, אלא אנחנו..