אולי קצת גדלנו, אולי קצת שכחנו, אך לג בעומר הוא לא חג רגיל הוא חג גדול (מאוד!) לילדים. מזה כמה שבועות בשעות אחה"צ ניתן לראות קבוצות ילדים מגששים אחר קרשים עם עגלות קניות שסחבו מהסופר, שפע צעקות, מי סוחב, מי שומר ואיפה עוד ניתן להשיג קרשים שחלילה לא תכבה המדורה לפני אור הבוקר, כי רק חנונים לא נשארים עד הזריחה לפחות.
כבר כמה ימים לפני המועד הרשמי נערכו מדורות בשלל גדלים עבור הילדים הקטנים בגנים. חגיגת צעקות וקפיצות מלוות ברעש גיצים, בלאגן של ילדים.
למעשה, לג בעומר הוא חג הפוך. לחג הזה לא לובשים לבוש חגיגי לבן ונקי ועדיף כמה שיותר מטונף , בלוי וישן. בכל מקרה אלה יהיו בגדים שסביר להניח לא נוכל ללבוש שוב לעולם ריח העשן שנדבק אליהם שווה ערך למסיבה טיפוסית בתל אביב, אבל כאן באמת שלא שווה להשקיע.
השנה, החלטנו גם אנחנו לעשות מדורה. התארגנו עם זוג חברים, מנגל, נשנושים, מעט קרשים והרבה מצב רוח טוב. מתוקף היותנו הורים החלטנו להתעלל בקטנה שלנו רשמית וסחבנו אותה אתנו למדורה. דאגנו שתישן שנת צהריים טובה וארוכה, סיפרנו לה שבערב מצפה לה חגיגה, מדורה, חברים ותפוחי אדמה. הקטנה חשבה שאנחנו נוסעים לים לשחק בחול, זה מתוקה, פעם הבאה.
אז יצאנו מוקדם, תפסנו חלקת אדמה פנויה, פרסנו שמיכה, הצבנו את הקרשים לערמה נחמדה, הוצאנו גם מנגל. שכחנו שמדורה לא מדליקים בשניה וצריך לבנות לה קונסטרוקציה יפה, לרפד בזרדים, עיתונים ועוד ניירות. חבל שהבאתי רק קופסת גפרורים אחת, כבר חשבנו שאבן אש תביא לנו את הישועה. אך לבסוף צליל נעים נשמע והמדורה נדלקה.
הקטנה שלנו מאוד התרגשה מהאש, בעיקר נהנתה לשבת עלי ולבהות במדורה, לזלול שקית מרשמלו ולעבור מהידיים שלי אל הידיים של החצי.
כיוון שמדורתנו הייתה יחסית אקולוגית וקטנה ושאר המדורות בסביבתנו היו של ילדים קטנים דתיים חנונים קשוחים, הם ראו בה מקור אש נפלאה שתדליק את המדורה שלהם. וכך באמצע הנשנוש הטעים שלנו, מצאנו את עצמנו מוקפים בשפע ילדים שמשחקים במדורה שלנו, כי היא קטנה ונוחה, לא כל כך מאיימת בגודלה ואפשר להדליק עמה קרשים בקלות.
לאחר שעתיים של מדורה חמימה ונעימה, אווירה טובה ושפע צעקות של ילדים שעדין סוחבים קרשים הגיע זמננו לפרוש לביתנו, מוקדם יחסית לשאר הילדים, אך אנחנו מבוגרים אחראיים.
לסיכום, לג בעומר הוא חג מוגזם ומוחצן שקצת איבד מהמטרה האמתית שלו. ילדיי ישראלים אינם מודעים לגודל הנזק ולמפגעה סביבתי שהם גורמים בצעקות שלהם ובחוסר יחס שלהם לאנשים שלידם. חסרה כאן מודעות, למדורה קטנה של פעם, לא צריך לשרוף מיליון עצים. מישהו טעה בהגדרה שלג בעומר מגניב אינו מסתכם בגודל אלא בהרגשה.