הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
turjzh

האם אתם בעד כלא לקטינים או נגד ?


החיים לא צפויים אי אפשר לדעת מה מזמן לך מחר
השופטת :
נאשם תרצה לומר משו?
נאשם :
שאלוהים יקח אותך !
סיפור אמיתי :
 אז ככה אני בגיל 15 פרקתי עול וחזרתי בשאלה , לפני זה אני למדתי תורה כי באתי ממשפחה חרדית שומרת תורה ומצוות, ואני חזרתי בשאלה שזה אומר לא לשמור שבת , לא ללמוד תורה, ולהיות אדם נורמטיבי שבוחר לחיות בצורה אחרת מהוריי ;)
להגיד שלא הייתי מוצלח ? זה שקר כי למדתי תוכן של תורה כל יום קרוב ל15 שעות במשך 5 שנים מכיתה ו' עד כיתה יא' ורכשתי בזמן הזה הרבה ידע מעמיק בלימוד התנ"ך , קיבלתי ההרצה מהרבנים ותלמידים זה כיף זה מספק ,
יותר מיזה תמיד לפני המבחנים חברים שלי היו מבקשים מימני לפנות להם מזמני שאעזור להם לצלוח את המבחנים בלשנן את החומר הנלמד, 
ויש לי הרבה תעודות שלהערכתי כל חרדי היה רוצה אותם על הקיר שלו בסלון כדי להתגאות בהם..
איך הכל התחיל ? בכיתה ו' הרב שלימד אותי בכיתה כתב לי בתעודה של סוף השנה הערה: וכך היא נכתבה :"חסרים בחורים טובים כמוך, עלה והצלח 
עם ישראל מחכה לך " ההרגשה שלי כי הוא ראה בי משו אחר מכולם בכיתה הוא חיבב אותי יותר מידי (אפילו היה רב אחר שכעס עליי וסבל מלראות את הפרצוף שלי אבל הרב שלי נהג לומר לי 
שהוא מקנא בי ושקשה לו לראות ילד בן 14 מחונן ומצליח כמוני מעבר למצופה מאחרים ). צחקתי על זה כן זה מצחיק , למה שרב בן 50 יקנא לתלמיד בן 14 הוא אמור להתגאות בו אבל זרמתי עם זה..
 
כעבור שנתיים באותו בית הספר תורני ללא לימודי מקצועות חול (מטמטיקה אנגלית וכו') הגעתי לשלב שאני צריך לבחור לאן אני ממשיך אם מה שהתחלתי הייתי צריך לבחור ישיבה קטנה שזה כיתה ט' ישיבה מעניינת , ישיבה מצוינת , ישיבה לצולניקים ..(שזה בעצם ישיבה לתלמידים שכל מה שמעניין אותם זה תורה ותורה ורק תורה בלי שום דבר אחר בחיים רק ללמוד תורה) החזון שלי היה זה להיות הרב עובדיה יוסף  כן אני גם רציתי להיות כזה . אז בחרתי באחת הישיבות הכי טובות בירושלים הרב שם ראיין אותי וקיבל אותי בשמחה הרגשתי תחושה של ניצחון שמחה סיפוק עז כי רק אחד מתוך 20 מועמדים מתקבל לשם אז היתגאתי בעצמי ויאללה בכל הכח אני עומד להתחיל את כיתה ט' בישיבה קטנה בירושלים רחוק מהבית רחוק מכולם שם אני הולך ללמוד תורה בן כמה הייתי ? 14 -15 והופה מתחילה השנה אני מגיע למבנה ישן ונטוש מבחוץ ואני מבין שפה באמת רק אנשים שמעניין אותם תורה ירצו ללמוד ולישון במיטות קומותיים 8 בחדר מלא במקקים שלא מעניינים אפחד.. מחזה מעורר דאגה אבל עם הזמן הסתגלתי לשם כמו כולם הרמה של הישיבה אחת החזקות בירושלים אם לא הכי חזקה (בעקבות התנאים הפחות טובים ממקומות אחרים) ובמציאות הסדר יום הוא ככה כל יום כולם ב7 בבוקר בבית המדרש מתכוננים לתפילה שאורכה שעתיים כי בסוף התפילה הרב של הישיבה מעביר שיעור קטן בהלכות, לאחר השיעור יורדים לחדר אוכל ממלאים את הבטן בארוחה קלילה , ויאללה מתחיל שיעור של שעתיים רק תורה ,אחרי זה הפסקה של 10 דקות ,אחרי זה "סיידר" (שינון הנילמד בשיעור) שאורכו שעה וחצי אחרי זה תפילת מנחה ואחרי זה עוד שיעור ועוד שיעור ועוד סדר ועוד ועוד ללמוד וללמוד ככה עד 11 בלילה, ורק אז הולכים למתחם של המגורים לנוח בהתחלה זה היה כמו להתאחד עם גוקים בלילה מאוד קשה ככה לחיות אבל גם שם הצלחתי להתמודד אם זה והאמת לאחר זמן סימנו אותי שם כאחד ההפתעות של השנה בישיבה ומהר מאוד הייתי אחד המוצלחים שם וכמה מהחברים  צחקו עליי שאני צדיק מידי (חנון שכל היום לומד ולומד)  והתלוצצו אני נאלצתי לדבוק במי שאני - עד שהגיע הרגע שבו התחרטתי על הכל , יום אחד לקראת השיעור של הצהריים כולנו התכנסנו בכיתה וחיכינו לרב שיבוא ללמד בזמן הזה  אני ישבתי על הכסא פתחתי את הגמרא והתחלתי לשנן את מה שלמדנו יום לפני .. ובום מצאתי את עצימי מדמם בראש מה קרה ?  היה שם לץ אחד שהחליט שלא מתאים לו לראות אותי מרוכז בגמרא אז הוא נעמד מאחורי ופשוט תפס לי את הראש מאחורה ודפק אותו על השולחן ירד לי מלא דם פתחתי את הראש והייתי צריך ללכת לעשות תפרים אצל הרופא במיון אני כעסתי עליו מאוד ורק אחרי המון זמן הסכמתי לסלוח לו על זה 
כמה ימים לאחר מה שהוא עשה ניגשתי אל אותו הבחור ושאלתי למה ? מה עשיתי לך ?  פגעתי בך ..?
 
 הוא השיב לי קשה לי לראות אותך לומד ומרוכז רק בתורה ולא מתעניין בדברים אחרים חלאס אתה לא אמיתי מה אתה משחק אותו וזה ... 
אמרתי לו זו זכותי ללמוד מה לא ברור? 
והוא הלך לדרכו בלי לבקש סליחה אז כעסתי מאוד וניגשתי לראש ישיבה וסיפרתי לו את הנעשה 
והוא לא טרח לסלק אותו מהישיבה ניגשתי אליו שוב אחרי שבועיים ואמרתי לו זו לא הישיבה שהמליצו לי עליה כל כך ..גם ככה התנאים פה קשים מה חטאתי שאני צריך לפתוח את הראש בגלל בחור אחר שהוא קנאי תסלק אותו מהישיבה לא סיפרתי להורים שלי על זה כי אני מכבד את הרב ולא רוצה לעשות שם רע למקום , אולם הרב לא נענה לבקשתי בעקבות אלה פישפשתי בעצמי והחלטתי לא ללמוד יותר מימה שאני צריך....זה גורם לקנאה בקרב אנשים מסוימים ואני נפגע מיזה לכן אלמד כמו כולם ולא יעזור לאחרים בגדול אותו תלמיד כיבה אותי לגמרי.
יום אחד לקראת יום הכיפורים הוא ביקש מימני סליחה ואני הסכמתי לסלוח לו בתנאי שהוא ילמד איתי במשך שבוע כל יום כמה דקות  דרך ארץ ומוסריות הוא הסכים וכך היה , התחברנו עד שהוא הציע לי להתארח אצלו שבת אחת בבית גם לזה הסכמתי אבל זה עלה לי בחיים .. כי התקלקלתי קצת למה ? הוא היה ליצן כזה והוא היה מדבר עם בחורות מהרחוב או ידידות שלו וכשהייתי איתו גם אני התחלתי לדבר איתן.. פה ביום הזה איבדתי את הכל כי אז ראיתי שזה מעניין קצת ופה הטעות שלי שלא חמקתי מישם כמו כל בחור ישיבה אחר 
השבירה שלי היתה שאחת מהן התחילה לחבב אותי וגם אני אותה קצת ישבנו צחקנו ואפילו שתינו וודקה לאחר מיכן נוצר בינינו קשר לעיתים קרובות, פה כבר הראש שלי היה במקום אחר מללמוד תורה , שם אני מעדתי , כי אחרי אותה השבת כבר התחלתי להפחית בלימודים היה לי קשה לקום לתפילות בבוקר פתאום לא היה לי את השאיפה ללמוד כמו לפני זה , איפה הראש שלי?
בנות ( חח זו האמת ) 
מה קרה לי ? באותה תקופה הבלבול יצר בי הרבה ספיקות לגבי הדרך שבה אני צריך להוביל את עצמי להמשך חיים טובים ופה כבר החלטתי לשנות פזה בחיים..
 "מאיגרה רמה לבירא עמיקתה "
ומיכאן הכל התחיל כי כך בעצם חזרתי בשאלה ...
אני נפלתי בדרך קיצונית מאחרים פה כבר אני מצאתי את עצמי מחוץ לישיבה מתבטל בבית לא עוסק בתורה ולא מעז לפתוח דף גמרא לא היה לי חשק לא היה לי רצון פשוט כלום, לאחר כמה חודשים בבית שההורים שלי ראו את מה נעשה עימי החליטו להציב לי תנאים שאם לא אעמוד בהם אני עלול להיזרק מחוץ לבית ,ואחד מהתנאים היה  שאני לא הפסיק ללבוש חליפה וכובע של תלמיד ישיבה ..
אבל אני הרגשתי שאני לא רוצה בזה יותר די מיציתי אין לי ראש לזה באלי הנאות באלי בחורות באלי לבלות קצת מחוץ לעולם של תורה וכך החלטתי לעזוב הכל ולהיות חופשי בלי לחשוב על העבר פשוט לצעוד לעתיד טוב ..אבל רגע אחד חשבתי לעצמי לאן מועדות פנייך אחי? אין לך שום ידע בשום תרבות אחרת אין לך השכלה אין לך כלום חוץ מעולם התורה , אבל בתוך תוכי בער בי דחף ללמוד דברים אחרים וכך למעשה התחלי דף חדש בחיים שלי אני מתחיל לצעוד לעולם חדש אני מתחיל את גיל 16 בדרך חדשה , אתם לא מבינים איזה קשה זה לחזור בשאלה שהציפיות מימך ממש גבוהות בעולם התורה כי אני גר בשכונה חרדית כולם מכירים אותי כאחד המוצלחים , כולם מכירים אותי כבחור ישיבה עם כובע וחליפה שכל מה שהוא רוצה זה ללמוד תורה , והאמת ? פה כבר פחדתי מהתגובות של האנשים מהביקורות של המשפחה התחלתי לשאול את עצמי שאלות מה יקרה אם אני יצא מהבית בלבוש רגיל חולצה טריקו ומכנסי ג'ינס איך יסתכלו עליי ?מה יגידו לי ?לאן אני ממשיך מכאן ?מי יעמוד לצידי ?מי ידחוף אותי לדרך שאני רוצה בה ? אני רוצה ללמוד מטמטיקה אנגלית הנדסה להשלים 12 שנות לימוד להתגייס לצבא להכיר חברים אחרים לשמוע מוזיקה אחרת אני רוצה את זה אבל אני לא יודע מימה להתחיל איך לעזעזאל ?!
והחלטתי באמת להתחיל לחפש עבודה 
בעקבות כך מהר מאוד הוריי סילקו אותי מהבית לא היה לי איפה לישון אין לי אוכל אין לי כסף הרגשתי בודד מול כל העולם אין חברים אפחד מהמשפחה לא מנסה לעזור לי וההרגשה שכולם נידו אותי ולא רצו לשמוע מימני כלום מכיוון שאני עזבתי את הדרך של התורה ועד שאני לא יחזור ללמוד תורה לא יעזרו לי ..
 אני עקשן ונקמן עמדתי על שלי ולא רציתי לחזור לשם כבר לא אוהב את זה...
ובעקבות היחס שלהם גם אני כבר לא רציתי גם קשר איתם  
התחלתי להסתובב ברחוב ומהר מאוד הכרתי חברה צעירים מהרחוב שגם הם ילדים משועממים שלא יודעים מה לעשות אם עצמם בלי מסגרת ובלי דרך ארץ אפשר להגיד ערסים כי ברחוב קשה מאוד להכיר חברה טובה. פה כבר התחיל מסע של בלאגן בחיים שלי מהר מאוד מצאתי את עצמי ישן על ספסלים זרוק ברחוב מעשן סיגריות בלי עבודה שותה אלכוהול מסתובב בברים ומועדונים 
עשיתי עגיל באוזן פה קעקוע בקטנה שם הכרתי נרקומנים ופה כבר התחלתי לעשן קצת סמים 
היה רעש גדול על זה בשכונה שלי ובתקופה כמו זאת פשוט ברחתי מהשכונה החרדית שלי ונסעתי לטייל בירושלים קצת להשתחרר מהעול שצברתי.. 
באמצע הטיול העצמי שלי ראיתי המון אוהלים בהם גרים אנשים שהם מחוסרי דיור הומלסים כמוני ..החלטתי להצטרף אליהם די מגניב לישון באוהל כך ישנתי חודשיים באוהל באחד הגנים בירושלים, למי שזוכר את המחאה לצדק חברתי מחאת האוהלים שם גרתי והזדהיתי עם המון פרצופים , הכל טוב ?
כן . כי בית יש לי (אוהל)
מסע הישרדות למציאת אוכל ועבודה זה מה שנשאר לי...
לילה אחד באמצע השינה אני מרגיש שמישו מוזיז לי את האוהל התעוררתי בבהלה מה קרה? 
בום פאקינג משטרה ****
פה החיים שלי אבדו לי ...
מי אתה שואל אותי השוטר שמאיר עליי בפנס המסנוור שלו 
והבאתי לו את הפרטים שלי 
הוא שואל אותי אם יש עליי משו שלא צריך להיות ?
אמרתי לו : לא 
הוא החליט לעשות לי חיפוש באוהל ולא מצא כלום אצלי ועזב אותי 
מה עבר לי בראש ? 
אדוני השוטר אני בן 16 גר באוהל למה שלא תנסה לעזור לי לחיות חיים טובים יותר
 במקום לעזור אתה מקשה עוד יותר  ??
לא אכפת לו תאכלס הוא חיפש סיבה לעצור אנשים.. אני שמרתי על פרופיל נמוך לאט לאט הבנתי שאני במאהל של מעשנים וכו' ולכן הם בדרך כלל מפתיעים אנשים שם..
הכרתי חבורה של נרקומנים והתחלתי לעשן שם באנגים עישנתי סמים זולים מסוג הכימיקלים נייס גאי וכל החרא הזה כי לא היה לי תקציב למשהו יותר טוב..  והנניייסס גאאייי הזה 
ממש דפק לי את המוח.. 
 אני איבדתי את עצמי בתוך זה
 בזמן שאני מעושן בתוך אוהל נהייתי רעב החלטתי ללכת לבקש מאנשים כמה שקלים כדי לקנות אוכל חלק נתנו לי חלק לא התייחסו 
איזה בושה זאת אתם לא מבינים ..
סליחה יש לך כמה שקלים ? 
 דיי נימאס לי לבייש את עצמי ככה החלטתי לעשות לזה סוף אני צעיר מידי היה קשה לי למצוא שם עבודה.. עם הזמן הכרתי כמה חברים שגם הם קטינים מחוסרי דיור .. והתחלנו לעשות שטויות (לגנוב אוכל וכו' ) 
כשאנחנו חבורה של 5 צעירים מלאים באנרגיה הרגשנו שאפחד לא יכול לעצור בעדנו כמו כנופיה 
יום אחד מצאנו מקום לישון בו מרתף של בניין ישן באחת השכונות בירושלים ושם התגוררנו תקופה קצרה 
כעבור זמן מה כמה מהדיירים הבחינו בכך והזמינו לנו משטרה ופתחו לנו תיק על הסגת גבול 
מה עושים?
חוזרים לאוהלים מוטשים צרגישים שהעולם חרב לנו ומנסים להתעשת מיזה יאלה צריך לדאוג לארוחה טובה( בגונגל הרחובי תמיד יש דרכים להשיג אוכל..) עשינו שטויות נפתחו לי עוד 2 תיקים במשטרה  על עבירות רכוש וכו' 
ויאלה לאן היעד שלי לא תאמינו אבל  לבית כלא אופק זהו בית כלא לקטינים באזור השרון יחד עם עוד כמה צעירים בפוסטה (הסעה לאסירים) בדרכנו לכלא כשהגעתי לשם חשכו עיניי מיצד אחד *אמאלה* אך מיצד שני אמרתי לפחות פה אקבל אוכל ויהיה לי מיטה וחדר מישלי  , כל כולי מבולבל ופחדתי להתקשר להורים שלי כי ניתקתי מהם מאז את הקשר לגמרי וכל מה שאני מרגיש עכשיו שאם מישהו יצור קשר לאמא ואבא שלי ויעדכן אותם  שהבן הקטן שלהם בבית כלא לקטינים..
הם יתעלפו במקום אבל זה לא בשליטתי אני קטין ולא יכול למנוע את זה, וכך קרה
התקשרו אליהם מהשב"ס וסיפרו להם 
איך הם קיבלו את זה במילה אחת - הלם- 
כמובן שהודיעו לי לאחר כמה דקות שהם לא מעוניינים להביא לי ציוד ולעזור לי..
נכנסתי לאגף של קטינים עצורי ימים ..
התא מגעיל מיטות קומותיים דלת מסורגת עם תא להגשת אוכל .. הילדים מוזרים ומסכנים 
הצעקות והקללות שם ..הורידו לי את הלב לתחתונים 
 כל הלילות שם סיוט אחד גדול , בתור אחד שעד לפני כמה חודשים למד בישיבה ולא מכיר את העולם החיצוני ובטח שלא עולם כזה כזה אפל ועלוב פחדתי רצח !
אחרי כמה ימים הסיעו אותי כבול באזיקים בפוסטה (כלי רכב להעברת אסירים לבית משפט) לאחר כמה שעות המתנה בחדר העצירים קראו לי לעלות אותי למשפט ..
עמדתי מול השופטת והתחננתי אליה  שאני רוצה הזדמנות אחת פשוט ללכת ללמוד בבית ספר ולעזוב את השטויות האלו כי אני לא עבריין ואני לא מסוכן לציבור 
כי הגעתי לכאן בעקבות סיכסוכים עם המשפחה החרדית שלי ואני במצוקה נפשית וזקוק לעזרה 
והיא הסכימה לשחרר אותי למעצר בית מלא אצל ההורים עם אזיק אלקטרוני על הרגל ,רק אם ההורים שלי יסכימו לכך ...
המשפחה שלי בצער מימני אבל הם הסכינו וכך היה כמובן שסיפרתי להם מה קרה לי ואיך הגעתי למצב הזה ...
ואמא שלי שאלה אותי תגיד לי  איך אתה (הבן הצדיק שלה) הגיע למצב הזה היא פשוט לא הבינה את זה עד שהתעצבנתי ואמרתי לה זה בגללכם  כי אתם החלטתם לסלק אותי מהבית ולא היה לי איפה לישון וזה מה שנוצר מילד רחוב 
כי אם הייתם תומכים בי כשעזבתי את הישיבה ועוזרים לי להתקבל ללימודים בבית ספר רגיל לא הייתי במעצר בית עד תום ההליכיים נגדי ..
אני בתור אחד שלא יכול להרגיש חנוק ומנותק חייב להישאר בבית כזה ששונאים אותך עם אזיק אלקטרוני ברגל וישן עם 4 אחים חרדים בחדר בלי פרטיות ובלי אפשרות להשתחרר ולצאת החוצה היה לי מאוד קשה אם העונש הזה ..
הייתי חצי שנה במעצר בית מלא ללא אפשרות לצאת מהבית זה מעצבן
קשה לחיות בבית בלי טלוויזיה או מחשב בלי להכניס חברים כי הבית שלי חרדי מאוד ולא הסכימו לי
יום אחד נשברתי בעקבות הייאוש שצברתי  בתוכי
החלטתי לכתוב פוסט בפייסבוק שרומז לכך שאני אולי יעשה סוף לחיים שלי (התאבדות) וכו'
גם הרעש שנוצר בשכונה הוביל אותי לכתוב את הפוסט הזה, שישה חודשים של מעצר בית גרם לי 
 בסופו של דבר להישבר והחלטתי לברוח מהמעצר בית 
באמצע הלילה שכולם כבר היו בחלום השמיני 
ארזתי לי תיק קטן והחלטתי לברוח מהמעצר בית המעצבן הזה שברתי את האזיק וזרקתי אותו מהחלון ורצתי לכיוון היער..
מהר מאוד הגיעו משטרות שניסו לתפוס אותי ובעקבות הפוסט שרשמתי בפייסבוק
הרימו מסוק באמצע הלילה כדי למצוא אותי אולי אני התאבדתי וזה בעייתי..
אני בוואדי באמצע היער במחבוא כמה שעות עד הבוקר שואל את עצמי לאן מכאן? מה עשיתי?
לאן הפעם ?ועניתי לעצמי ברחתי למצוא את החופש שלי 
בבוקר עליתי על אוטובוס לצפון לכיוון הרי הגליל 
לאחר שעות של מסלול הליכה על אחד ההרים שם ראיתי מערה נחמדה והחלטתי שכאן אחלה מקום להיעלם מהמשטרה שמחפשת אותי
 מערה נטושה על אחד ההרים קרוב לוודאי שלא ימצאו אותי פה 
ונאלצתי לא להיות בקשר אם אפחד כי פחדתי שישימו האזנות בפלאפונים של המשפחה וכו' 
בעקבות כך מהר מאוד חשבו שהתאבדתי 
בזמן שאני להנאתי גולש באינטרנט בסמארטפון שלי לפתע אני מגלה כי הפיצו כתבות בחדשות ובפייסבוק שנער בן 17  נעדר ומי שרואה אותו שייצור קשר עם המשטרה וכו'
 זה הלחיץ אותי עוד יותר נהייתי בחרדות ובפחדים שימצאו אותי והשאלה הגדולה ששאלתי את עצמי זה איך אעדכן את המשפחה שלי שהכל טוב איתי .. 
אך לא רציתי לספר להם כי גם ככה הם רעים אלי..
כך במשך שישה חודשים חייתי / איש מערות רישמי
השיער המתולתל שלי צמח לי כי לא היה לי איך להסתפר ויצא לי כמה פעמים להסתובב בין אנשים שמעולם לא פגשתי  
כמרחק של 300 מטר מימני קיים לו אתר תיירותי פופולארי וכך נעזרתי במזון וכלכלה כמידי ערב 
מגלגל לי גוינט נושם את האוויר של הגליל בלילות הקרים הדלקתי מדורה עד הבוקר כדי להתחמם  ולהרחיק מימני חיות בר אני בועה באש אך איזה תענוג כבר לא איכפת לי מכלום גם ככה לאפחד לא איכפת מימני אין לי שום דבר להפסיד אין תנאים אני לא מוגבל אני עושה עם עצמי צדק בלי לחשוב על שום דבר אחר רק על להטיב לעצמי בלי קשר אם אפחד בלי פלאפון מנותק לגמרי ...
לא פחדתי מהחיות בר בלילות התרגלתי לחיות ככה לצד החזירים והתנים אפילו פגשתי אנטילופות וכו  למיטב הבנתי לא נשקפה לי סכנה לחיי (למרות שאני כמעט בטוח שבאחד הימים שם ראיתי נמר אולי דמיינתי אני לא יודע אולי עישנתי יותר מידי  כי אומרים שלא קיימים שם נמרים תאכלס לא יודע להגיד לכם) 
לאחר 4 חודשים שם : 
באמצע היום שאני מבקש מאנשים כסף כדי לכלכל את עצמי באתר התיירותי פגשתי שם אדם שהתברר לי מימנו שהוא מכיר את אבא שלי 
הוא החליט להושיט לי יד ולעזור לי סיפרתי לו הכל ... הוא אמר לי שהוא יודע ומופתע מאוד לראות אותי חי ולפגוש אותי פה..
הוא הציע לי לעשות לזה סוף אי אפשר להמשיך את החיים ככה
 ומהר מאוד הוא יצר קשר עם המשפחה שלי וסיפר להם  
לאחר ישיבה דרמטית במסעדה הבשרית שהוא לקח אותי לאכול שם החלטנו שאני יסגיר את עצמי לבית חולים לנפגעי נפש שם יאבחנו אותי כקטין בדיכאון וכך אולי המדינה תעזוב אותי בשקט ואז אני יחזור לחיים הנורמטיבים
אין ברירה אחרת..
והסכמתי לזה גם ככה הייתי חלש פיזית וירדתי במשקל שלי  ותאכלס ? היה נמאס לי לחיות בפחדים רציתי לעשות לזה סוף ..
למחרת בבוקר 
נסענו לבית חולים לנפגעי נפש במרכז הארץ  (בית משוגעים)
 וניכנסתי לשם הדוקטורים בדקו אותי הבחינו במצב והחליטו לאשפז אותי..
שמו אותי בחדר עם עוד כמה נפגעי נפש 
עשיתי מקלחת טובה 
מיטה /מזגן / אוכל אחח החיים הטובים כך הודיתי לחבר של אבא שלי ניפרדתי מימנו לשלום וכך  היייתי מאושפז שם במחלקה סגורה ומטופל על ידי האחים של הבית משוגעים הזה .. 
למחרת בבוקר יצאתי לחצר להירגע לפתע אני רואה זוג שוטרים באים לכיווני אוי חרב עולמי הבנתי מהר מאוד שהם בדרך לעצור אותי התחלתי לרוץ לכיוון החדר שלי והם ברגע שראו שאני מנסה לברוח תפסו אותי שמו עליי אזיקים בידיים וברגליים ולקחו אותי לניידת כל זה שאני אמור להישאר מאושפז בבית חולים הזה בכל זאת החליטו להוציא אותי מישם והעלו אותי לניידת אני מתיימר בבכי בניידת ורק מקלל את השוטרים ומאחל להם למות אני התמלאתי בשינאה למשטרה שנאת מווות לא יכול לסבול שוטרים  ובזמן הנסיעה הם מנסים להשתיק אותי ואני לעומת זאת  רק מנוול את הפה שלי ומאחל להם מוות בייסורים 
יאלה חקירות 
בחקירות החוקר ניסה את מזלו אך אני יושב לי מולו כמו פסל והעדפתי לשמור על זכות השתיקה 
למרות שחקרו אותי באזהרה אני לא הופתעתי ..
הם גם ככה לרעתי אז לשתף איתם פעולה זה ידפוק אותי עוד יותר 
לאחר כמה שעות החליטו החוקרים לעלות אותי מול שופטת בבית משפט השלום הגעתי לשם ניכנסתי לאולם מלווה בשוטרים והיא הוציאה צו להכניס אותי לבית משוגעים באזור לצורך הסתכלות כדי לוודא שאני כשיר למשפט ..
בעודי לובש את המדים של הנפגעי נפש בבית החולים מובילים אותי שוטרים מחלקה סגורה ומכניסים אותי לחדר עם מיטה אמרו לי עלה למיטה אזקו אותי אליה בידיים וברגליים למשך שלושה ימים בלי חלון בלי אוויר אשכרה אני מוצא את עצמי קשור בשתי זוגות אזיקים למיטה 
אזיק ביד אזיק במיטה 
אזיק ברגל אזיק במיטה
אז לא היה לי כסף לעורך דין 
 בימים הראשונים שם אני הייתי בתוך תא חללית שזה חדר שעשוי כולו מספוג שאני לא יוכל לפגוע בעצמי לא שבאמת איכפת להם הם מעדיפים לא לעורר זעם בקרב התקשורת במידה והייתי מתאבד אז יהיה בלאגן אחרי זה העבירו אותי לתא באגף שהוא מרושת במצלמות למנוע התאבדויות וכאלה בזמן שאני מקבל כדורי הרגעה כל יום מהדוקטור שמגיע לתא ונותן לי בערב מקום מחניק כואב לי להיות באגף שיש שם רוצחים ואנסים וגנבים וכו' 
החלטתי לבקש להצטרף לקבוצה לשיקום האסיר 
פה הייתי מלא תקווה שבגזר דין שלי אני יזוכה 
אבל בתכאלס באתי מול שופטת קרה ורעה שהחליטה להעניש אותי ב12 חודשי מאסר בפועל + תנאי של 3 שנים + קנס כספי ישבתי שם וספרתי את הימים עד שאני ישתחרר ניתקלתי באלימות שמעולם לא אני יצרתי למדתי איך להיות עבריין בגיל צעיר התחברתי לרוצחים וגנבים רכשתי את הידע שלהם זה מעניין לשמוע סיפורים מאנשים כאלו כדי לדעת לעזעזאל מה הוביל אותם לעשות דברים כאלו איומים אני לבסוף הבנתי שזה חלק מהתיקון שלי ללמוד קצת על עולם הפשע שזה עולם מרתק בפני עצמו כיום (6 שנים אחרי) אני כבר לא בקשר לעולם הזה של הפשע אני לא רציתי להיות שם אני נקי 6 שנים בלי תיקים אבל אני לא מוכן לסלוח למערכת של בית המשפט והמשטרה על העוול שעשו לי לא התגייסתי לצבא כי אני עם הרשעה וישבתי בבית סוהר לקטינים ובגלל הסיפור עם הבית חולים לנפגעי נפש אני קיבלתי פטור אע"פ שניסיתי להתגייס להתקבל לעבודה טובה בעלת ערך לחיים שיהיה אפשר להתפתח בה לעוד שנים רבות זה חלום כל מה שאני יכול לעשות זה לעבוד בניקיון להיות סדרן בסופר או עבודות כאלה ... 
כל מה שאני יכול להגיד לכם חברה צעירים אם גם אתם רוצים לעבור מסע מטלטל כמו זה בגיל הזה אתם מוזמנים לנסות זה לא כדאי אני פיספסתי את החיים הטובים שיכלו להיות לי כל מה שאני מציע לכם באמת ובתמים זה לא להסתבך עם המשטרה לא יהיה לכם דרך לצאת מיזה אי אפשר לנצח מערכת מושחתת תיתרחקו מהם כמו מאש אל תעשו רע לאנשים וגם אם נתקלתם במצב כמו שלי שאין לכם איפה לישון אל תתביישו לפנות לעזרה תאמינו או לא זה בושה לרגע אבל תרוויחו חיים טובים חיים שמחים תעבירו את ימי הנעורים שלכם בלימודים ב12 שנות לימוד תשקיעו בבגרויות זה ישתלם לכם כי בעתיד מה שלמדתם עשוי לפתוח לכם דלתות שסגורות בפניי אם היה אפשר להחזיר את הזמן אחורה אני הייתי יושב ולומד משקיע בעצמי ולא נותן לאף שוטר לנסות לדפוק לי את החיים כי מההיכרות שלי עבודתם להרוס לקטינים חסרי ניסיון וידע את החיים בעתיד היזהרו וגם אם הסתבכתם איתם תילחצו על בית המשפט לשחחר אותכם ללמוד בבית ספר ולתת לכם צאנס לא להתבייש ולא להרגיש גבר מול בית המשפט כי הם תמיד ירצו להריע לכם.... אלא אם כן יש לכם כסף לעורך דין שזה היה מונע מימני את המסע המתלתל הזה תמיד לפני שאתם מרגישים צורך לפגוע בדרך מסוימת במישהו תחשבו על התוצאות כמה נזק אתם תגרמו לכם בעתיד כמה כסף המדינה מוציאה מכספי הציבור במערכת המשפטית עליכם
 בשנה זה עולה להם מעל מאה אלף שקל ואיפה הנזק שנגרם לכם אין לו מחיר וכמובן שאין מחיר לחופש שלכם אל תיתנו לאף אחד לפגוע בכם בשום דרך אל תיתנו למשטרה לטרוף לכם את החיים מספיק תיק פלילי אחד שיוביל אותכם למסע מצער שבסופו הפסדתם הרבה כסף ידע זמן חברים וחופש אני החלטתי לכתוב את זה כי אני רואה המון קטינים שמסתבכים בגלל חוסר ניסיון בחיים ללא עוול בכפם אני מכיר כמה חברים שעדיין מרצים מאסרים על דברים שעשו ואני מכיר אותם מגיל קטן והם ממשפחה טובה שהגורל התאכזר עליהם כי הם היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון,
בעקבות זה משפחות טובות נהרסות מידי יום בגלל חוסר ניסיון בחיים של אחד כמוני שלא ידע לפני זה מהו החוק על בוריו.. ואיזה רוע יש בתרבות הישראלית.. עד לאן הגענו?
לפי חוק אסור למכור לקטין סיגריות או אלכוהול אבל לכלוא אותו מאחורי סורגים שנה שלמה בעקבות מעידה שעשה בגלל מצוקה נפשית או חוסר תמיכה מיצד המשפחה זה כן מותר במדינה?? 
החוקר הזה או הפרקליט ההוא רוצה להרוויח עליך בונוס בשכר והוא שוכח שאתה פאקינג ילד שאתה כמו הבן שלו ולו יש מי שילמד אותו ולאחר אין מי שילמד אותו במקום לתמוך בך לעזור להושיט יד להחזיר אותך למסלול מעדיפים להרחיק אותך מהחברה 
דרך אגב אותה שופטת שגזרה עליי שנה מאסר באותה התקופה היא קיבלה שיתוק וכיום היא משותקת על כיסא גלגלים אני מאמין שיש מי שפורע חוב בעולם הזה מי כולם וכולם עתידים לתת את הדין בסופו של דבר ולכם אומר תשקיעו בעצמיכם ואל תיתנו לשוטרים לעשות אותכם עבריינים לכל החיים 
זה גורל ? איפה הייתי יכול להיות היום 
אולי רב גדול ? 
אולי קצין בצבא?
בתאכלס גם עבודה בסופר אין לי
ואין לי שום הכנסה בחיים ואני מנסה לעשות הכל בשביל לחזור לחיים נורמטיביים אני מת לעבוד בעבודה הולמת ומכבדת אבל לא רוצים להעסיק אדם כמוני בגלל שיש לי הרשעה בגיל 17 
תשמרו על עצמכם השטויות האלו הסמים הגניבות דופקים חיים שלמים תחכו למזל שיאיר לכם פנים
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על האם אתם בעד כלא לקטינים או נגד ? ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע ככלא,בית סוהר,עבודה,קטין,חינוך,עתיד,תורה,תרבות,חברה,משפט
נכתב ע"י turjzh
בתאריך: 03/01/2018
ניסו חזי בן 23

1 מאמרים | 345 כניסות
מאמר זה נקרא 345 פעמים 0 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
דירוג המאמר
53%
 השארת תֶּשֶׁר לturjzh
אני כותב ספר על נושא זה ואני אשמח לסיוע ותמיכה
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!