עלה במוחי רעיון כביר, יאיר.
ואני ממבקריך הגדולים, באמת- אין לי חיבה יתרה אליך. אבל גם לי יהיה קשה שלא להודות, שבעצם- עמוק עמוק בלב אני מאד מאד מקווה שתצליח. אתה יודע, זו הכלכלה גם שלי. זו המדינה גם שלי.

סקירת רוחב קצרה- שאלת "איפה הכסף?", נאמת בחולצה שחורה על ארגזי פלסטיק בחוצות העיר, הנפת שלטים בגנות הממשלה, בגנות העלאת מסים, בגנות יצוא הגז, בגנות, בגנות, בגנות...
נבחרת לממשלה.
19 מנדטים (!!!)
שיחקת אותה תאמין לי. לא הצבעתי לך כי מלכתחילה (תן לי להרשים קצת ביכולת הראיה לרוחק שלי) היה נראה לי שכולך שאלות אך תשובות עוד אין, והיה לי ברור שתאמץ את התשובות הקיימות די מהר.
אבל בכל זאת, מכה לליכוד, יפה. הרבה כוח הבאת אתך. פוליטיקה חדשה ושות'.
רצית את משרד חוץ, משרד החינוך. הבנת עמוק בפנים שאלו תפקידים שיש לך יכולות בהם והם גם חשובים ומשפיעים. אבל ברגע האמת נפלה עליך הבנה אחרת- המצב הכלכלי במדינה! הוא מה שקובע. והלכת על זה. כל הכבוד, באמת.  אני מסכימה שצריך אומץ כדי לקבל תפקיד כפוי טובה שכזה.
ואז הגיע החלק הקשה- הגזירות. אני לא מאמינה שאתה רע, אני לא חושבת שבא לך להתעלל במעמד הביניים. אני חושבת שפשוט פתאום הגעת למשרד, ארבע קירות וכמה פקידים והבנת שהמצב לא פשוט כמו שחשבת. שאין הרבה אשמים ושיש בעיקר בור. ואתה טוען, ובצדק, שלא אתה אשם בבור הזה- אבל עליך לסתום אותו. נכון.
צריך לעשות משהו עם הגירעון המפלצתי הזה. צריך לסגור אותו מהר, צריך להחזיר את הכלכלה הישראלית למצב צמיחה.

הכל נכון והכל טוב. והכל גם יפה עכשיו שאתה בכנסת. על הדרך אפשר להתווכח. אתה תגיד- שגירעון סוגרים במכה, שנה-שנתיים, אולי שלוש של קושי, שכולנו (גם אתה אני בטוחה) נהדק את החגורה, נעשה כל שביכולתנו, ואחרי זה נרוויח הרבה, אם רק נתאזר בסבלנות.
מבקריך יגידו שמדיניות הצנע שייכת לתקופות אחרות בהיסטוריה, בה העם גם היה קצת יותר סולידרי, וחוץ מזה- באירופה זה נכשל. הם יגידו שאין שום מנועי צמיחה בתכנית הכלכלית שלך, שאתה רק מכה ומכה באזרח העובד, מונע ממנו לקנות, מונע ממנו להניע את הכלכלה. יש בזה משהו, אפילו אתה יודע.
אבל אתה מחזיק בדעה הראשונה, תחזיקו חזק ותכף נגיע, ליעד.
לגיטימי.

הלוואי שאתה צודק.

בכל מקרה יאיר, רציתי להציע הצעה.
אני מבטיחה לשתוק (ואני בטוחה שיש עוד כמה "שפויים" שיעשו כמוני), לנשוך שיניים, לקנות פחות, להחזיק חזק. לצמצם בדברים הלא חיוניים כדי להציל את כלכלת ישראל. ובעיקר לסתום את הפה ולהפסיק לבקר אותך, להפסיק לעצבן אותך, שנתיים.
יודע מה? קח ארבע שנים, קח קדנציה.

תוכיח לי שצדקת- תוכיח לי שהכלכלה הישראלית מצליחה לצמוח מהבור הזה, בצורה הזו. ובתום התקופה תבטיח שלא תשתמש במכבסות מילים ישנות נוסח שטייניץ- "הכלכלה הישראלית מעולם לא הייתה במצב טוב יותר" וכד'. אל תגיד לי שהגרפים של מדינות הOECD לא מודדות כלום, אל תגיד לי שמדד המובטלים לא נחשב כי בעצם... הוא פשוט לא נחשב. אל תגיד לי שום דבר מאלה. כאלה פוליטיקאים, "ישנים" כבר יש לנו מספיק. הם בכל התפקידים הכי חשובים, במקביל אליך.
תבטיח לי שתסתכל יחד איתי על כל המדדים המקובלים שיש לנו- ואם נראה שנכשלת- תפרוש. תעזוב אותנו לנפשנו.
אולי תחזור למשרה בה היית כל כך נאהב, אתה הרי כל כך טוב עם מילים.

יודע מה? אפילו תישאר בפוליטיקה, תהיה שר חוץ. אולי השר לעניינים אסטרטגיים או שקר כלשהו אחר. אין בעיה, תישאר עם החליפות, עם האווירה של שינוי ורעננות שאתה מרגיש שם במסדרונות הלשכות. רק אל תיקח תיק שמשפיע על החיים של כולנו בצורה כזו מיידית ומשמעותית. אולי תהיה סתם, ח"כ פשוט- שמחוקק חוקים (יש לזה גם חשיבות לידיעתך). זו ההבטחה שאני רוצה ממך.


ואם תצליח- אני מבטיחה להצביע לך לנצח- אפילו שהמפלגה שלך לא דמוקרטית.

אני אודה שטעיתי. שהדרך שלך היא הנכונה. שכל מה שאמרתי עד עכשיו הוא שטויות. אולי אני אפילו אפסיק לתמוך בשלום, מי יודע. הרי גם אתה גילית בעצם שזה חסר תועלת, ממרום כיסאך.
הרי ברגע שנכנסים לחדר, למשרד, רואים הכל כל כך אחרת, כמו שאמרת בעצמך ל"ניו יורק טיימס", כל כך הרבה דעות היו לך לפני זה... עכשיו אתה יודע הרבה יותר טוב מכל אזרח במדינה. זו תהיה ההוכחה שלי לכך- אם תצליח.

רק תבטיח שתפרוש אם לא, שלא תרכב על ה19 מנדטים של אנשים תמימים שנתנו את אמונם בך, לראשות הממשלה- כשאתה יודע שאתה טועה. שאין לך את זה, התחזיות שלך נכשלו.
אם תיכשל, זו תהיה ההוכחה שלנו.

אל תשקר לנו שהכישלון שלך הוא בעצם הצלחה כלכלית.
תבטיח שתפרוש אם לא תצליח.
כי זו, יקירי- פוליטיקה חדשה.