החיים דבש

נכנסתי בשעה 16 לגונגל ,יערות הגשם, נעליים בכל פינה , מעילים על הספה, ילקוטים לייד
הדלת.... לא נותנים סיכוי להכנס לבית.
אפילו בגונגל יש חוקים , חשבתי לעצמי.
"אמא" צרחה שיר הקטנה "אני לא מוצאת את נעליי הבלרינה שלייי"
"היא בארון" אמרתי מנסה לפלס דרכי לחדר.
"אני מאחר לאימון"קרא רועי , הילד המתוק הזה שכל כך גדל לי פתאום.
התיק שלי עדיין על הכתף והיא כל כך כואבת ,זה לא התיק , אלו חיי שמונחים על הכתף .
"את למת"נס , אתה לאימון" אמרתי
נחזור הביתה נספיק להפעיל מכונת כביסה צבעונית, ושוב נצא להחזיר אותם,
אני עוצרת ברמזור אדום ,גם הוא החליט לעכב אותי, חשבתי.
נכנסתי הביתה, זרקתי את התיק על הספה .
"קודם קפה" אמרתי לעצמי, הפלאפון צלצל ,
"א..מ..א!!! איפה את" ?
"אוי הדרי "לא זכרתי איפה היא היום "היי הדרי אמא בהוואי שותה שמפניה מתוך הקוקוס ושמש ענקית שורפת את גופי "
"די די...עם הפנטזיות שלך , בואי קחי אותי אני אצל גילי , למדנו למבחן במדעים עד עכשיו"
מזגתי מים רותחים לספל הקפה {החד פעמי} העולם יכול להתהפך ,אני לא יוצאת מכאן עכשיו....
"למה החוג לא יכול להיות יותר משעה? למה? אני משלמת אלפי שקלים בשנה, ונסיעות, זו רק את אמרתי לעצמי רק את.
מסי למד כדורגל בשכונת עוני ,ואמא של נדיה קומניצי לא היתה נהגת שלה...
שוב הפלאפון צלצל ,אמא שלי.
" היי אמוש מה קורה?" שאלתי מנסה להשמע שלווה.
"היי ילדה שלי איפה את?" שאלה אמא
" אני בבית שותה קפה "עניתי
"כשאת יוצאת לחוגים ... תוכלי לבוא לקחת אותי מהמספרה"? שאלה מיס דייזי
"כן כן... בטח .. אני אבוא " עניתי
עולה שוב לאוט , הקפה נשאר על השייש, קודם את שירה מבלט, ואז להדר אצל גילי , ואז רועי מהאימון ...לא לשכוח צק למאמן
ואז לאמא שלי...לא לשכוח לקנות חלב.... ושוקו לבוקר...חיים דבש אמרתי כבר???
"אמא, שבוע הבא נופיע בריקוד מול ההורים" אמרה שירה
"הדרי ...בואי מתוקה תעלי לאוטו... שלא נאחר מה קורה?" שאלתי את הדר
"גרוע ביותר מחר יש מבחן במדעים על כל ספר מדעים זו פשוט התעללות" אמרה הדר
"תתכונני הערב ויהיה בסדר" אמרתי
"נראה לך...?? כולם יוצאים הערב לסרט ואני אשב בבית??" שאלה בכל הרצינות
"טוב ... תתכונני ותצאי" אמרתי
"אמא חפרת מספיק לערב אחד" ענתה
אמא שלי !!!! כמה נחת , כמה שלווה , אני כל כך מקנאה בה , בלי רשיון, בלי רכב, לוקחים אותה , מחזירים אותה,
יש לה תחנת אוטובוס לייד הבית, וגם כרטיסיה.
"לאן עכשיו?" שאלה אמא
"להחזיר את רונלדו מהאימון...."עניתי
"החיים שלך קשים" אמרה אמא לפתע
בלמתי את האוטו בחריקת בלמים חזקה מי שלא היה חגור כמעט עף לשמשה הקדמית , אמא......
"וואו איזה גילוי , איזו הארה , לא יאומן ,גילית לי את אמריקה, לא ידעתי איך לקרוא לזה , לא היה לי שם,
אמא.....את גאונית... גילית לבד?? בעצמך?? החיים הם דבש....

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• שישי בערב לבד ערב שישי. בתי נלקחה לבייביסטר בבית הורי ובעלי ואני...
2 20/07/2013 | האלכימאית

• כללים פשוטים לארגון קל ונוח ביום יום להלן כמה כללים, פשוטים שיעזרו לסדר את לוח הזמנים...
2 20/07/2013 | האלכימאית

מה דעתך על החיים דבש ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל