חוק המגנטיות- חוק הלב

חוק המגנטיות (בהשאלה).
נתחיל באיפוס קו:
מגנט נמשך למגנט.
המרחק ממנו יתמגנטו המגנטים תלוי בעוצמת המגנטים.
מגנט הפוך יוצר כוח דחייה.

האנלוגיה:
נדמיין לנו טיול מאורגן בחו"ל. קבוצה של 20 תיירים מגיעה למבנה היסטורי במרכזה של עיר אירופאית שוקקת חיים ויפיפייה. כולם מרימים את הראש, מסתכלים על המבנה ומקשרים בראשם את המידע של המדריך למה שהם רואים.
לכל אחד מהתיירים יש מגנט. המגנט, יקר ערך מאוד, לרובם. לחלקם כל כך יקר עד כי שכחו שהוא אצלם. לחלק מהם מגנט קטן יותר לחלקם גדול. גם העוצמה של המגנטים שונה.
ההבדל המהותי ביניהם הוא- היכן מונח המגנט.
כיוון שהמגנט כל כך יקר, וכיוון שהם מטיילים בחו"ל ואינם מכירים לעומקם את הסכנות הצפויות בארץ הזרה רובם נקטו אמצעי הגנה לשמירה על המגנט. יש כמה ששמו את המגנט עטוף גרביים בתוך שקית ואקום עמוק עמוק בתיק. יש ששמו בתוך הארנק שגם הוא דחוף אי שם במעמקים. אחדים, שמו אותו כתליון בשרשרת שעל צווארם, מתחת לחולצה הדקה.
כך הם מטיילים.
והנה, הם מגיעים למבנה עוצמתי, מלא בהתרחשויות עבר. המבנה כולו עטוף בשדה מגנטי.
המגנטים של התיירים מתחילים לרטוט ככל שהם מתקרבים למבנה.
אלו מבין התיירים שהחביאו אותם עמוק עמוק, אינם מרגישים זאת. לעומת אלה שהצניעו אותו באופן נגיש יותר.
החבר'ה עם המגנט בשרשרת מרגישים בוודאות שהגיעו לשדה מגנטי. הם ימשכו לשדה בהתרגשות, המגנט יקפץ ויקפוץ ויתרגש ויוביל אותם בדרך.
אחרים אולי ישמעו רחשים מהתיק, מהקופסה, מהארנק, לא בטוח שהם יקשרו בין הרחשים לבין מגנט. וגם אם כן, לא בטוח שהם יספיקו להוציא את המגנט בזמן כדי לגלות מה ההתרחשות, כי המדריך כבר סיים לדבר, והקבוצה ממשיכה הלאה. רובם שומעים את ההתרחשות, אבל לא מצליחים להניח את האצבע, למה מדגדג. איפה מדגדג ומהיכן זה מגיע. בדרך כלל הם מוותרים בביטול וממשיכים הלאה.
במקום לזהות מקום מרגש ומרטיט מלא בהתרחשות עצמתית ומרגשת, במקום לבחור האם לקחת חלק או לא מתוך בחירה והבנה של המתרחש, הם ממשיכים הלאה. מפספסים את הקסם.
מטיילים בעולם בלי להרגיש. רק לראות.
אילו היו שומרים את המגנט נגיש יותר, זמין יותר, אז הם היו יכולים לנווט בעזרתו את דרכם בעולם. לחיות. במקום זה, רבים נותנים לפחד לנהל אותם, וכיוון שכל כך נזהרים לא לשבור את המגנט, הם מגינים עליו כל כך בדביקות עד כי הוא מאבד מערכו- מאבד את הקסם, והרטט שלו.

ישנה גם תופעה נוספת:
מגנט הפוך.
אחד התיירים, עם המגנט עמוק בתיק, חוזר לעיר הולדתו והולך ללמוד באוניברסיטה מקצוע שמוקף בשדה אנרגטי הפוך משלו.
הוא יודע שזה מקצוע טוב. וכדאי לו להתעמק בו. הוא רק לא מבין למה כל כך קשה לו להיכנס לאוניברסיטה כל בוקר. הוא מרגיש שהוא נאבק. נאבק להצמיד את שני המגנטים ההפוכים יחד.
אין שום רע במגנט הפוך משלנו, אבל האנרגיה שאנחנו מכלים על ההצמדות הלא טבעית אחד לשני, כל כך מיותרת שלפעמים מתחשק לנטוש אותה ולהחזירה למקום שכולו טוב. הוא יתקשה בלימוד, במבחנים, אפילו בהגעה לכיתה. ינסה לברוח לכל הכיוונים ממש כמו מגנט אומלל שמקרבים אליו מגנט הפוך. הוא יתבונן בתסכול בחבריו שמצליחים ועולים בלי להבין, שיש להם מגנטים שונים.
הוא יאבק, ויחלה, ויתכלה. ויצליח, בקושי, לסיים. ויסיים ויסתובב ויהיה מתוסכל, וייחל עמוק בלב שמתישהו יפגוש במגנט זהה כל כך גדול שיוציא אותו מהתיק וימגנט אותו לאושר.

אולי כדאי, שהמגנטים שלנו יונחו בפינה מוסתרת אך עדיין קרובה מאוד למודעות שלנו.
קיבלנו כלי כל כך מדויק, עוצמתי, ונכון לנו, אך מרוב שאנו מפחדים לאבד אותו, שכחנו כבר להשתמש בו.
שלא לדבר בכלל על כל אותם אלה שכיבו את המגנטיות וכעת שוכב לו מגנט ריק וכבוי במעמקי תיק הגב שלהם.

ככל שנשתמש במגנט יותר, כך הוא ירטוט יותר, כך נדע להכיר אותו מקרוב, ולחיות. באמת לחיות

הנמשל
ליבנו המגנט. המגנט הוא ליבנו ואם נפסיק לפחד כל כך שישבר, נוכל סוף סוף להינות ממנו 3>

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• תוכנות ניהול כלי עבודה אמיתי לעובד מהמשרד ומהבית - חובה להוסיף...
0 11/09/2013 | FreeAgent

• טיפים לארגון המטבח בקלות ובזול מי מאתנו לא נאבק למצוא את פותחן היין בדיוק ברגע...
0 31/07/2013 | mariaca

מה דעתך על חוק המגנטיות- חוק הלב ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל