ישנן דרכים תפלות, פתלתלות, מפלילות, גאות, שמנמנות, רבות, סולדות, נופלות
ישנן מילים, הרבה מילים, כמות בלתי נסבלת של מילים, אנחנו ננסה, לבדנו, תמיד לבדנו, להגות כמה שיותר מהן. לפעמים ידמה הדבר כאקט מצוברך מדושדש נפול פנים מלא רעידות פנימיות
אלוהים רעידות פנימיות, למה אתם חלות? אז נכון שאנחנו עטופים בארבע קירות, גדר קיבוצית, וחומה פריפראלית, אבל זה כבר מנת חלקה של נפשי. האם הלקאה נפשית יכולה להשתמע על שני פנים? לוקה בנפשו ומלקה את עצמו? אוקי להתרכז.
על מה אני רוצה לדבר? איזה בעיות יש לנידון? לא אכפת לא.
אה אכפתיות, זאת מעלה. תכונה של גיבורים. תכונה של דברנים. הרצון המר שלי, לאן ילקחני?
כאשר אין מי שיש לדבר איתו. אין חיים. ש-יש, אה-הה אבל הרי תמיד יש. חברת הביטוח היוניברסלית דואגת לספק מחשבות. אז בוא נברבר קצת דיבור.
שלא תעז לגמגם מולה. גימגום הוא חותם של אי שליטה גימגום מאוחר משמעו חרדה. וחרדה מובילה לפרצים של צחוק.
אז ככה זה כשלא מוציאים מחשבות, רגשות, דעות הפרעות מופרעות. ככה זה כשעומדים על קצה התהום. הכל שחור. יותר משחור, הכל יבש.
זומביניזם, תכונת העשור. היכן אתם מסתתרים, כי כבר מזמן קיבלתי את האישור, ואני עדיין מחפש. המימד הזה. לא אנושי. ואני?
אה כן, אתם רוצים שיתוף? רק תנו לי להיכנס למקרר הייאוש ולבחור לכם את המילים המדוייקות.
אני זונה של צריכה. ולא של שיתוף. כי אין אני , יש רק אתם. אני לא רוצה לצאת אליכם. תנו לי להיות מטושטש מעשב וחיטה, ורק אז, אולי תקבלו הצצה.
וכשאני צופה, אני מרגיש קיים. כי אני צופה אבסולוטי, שוכח את עצמי מול כל הסתכלות. שואב התוכן המהימן ביותר. זה שיוותר על אישיותו כדי לרומם את הנמצא מעבר למסך. וכדי להנמיך את הרוצה לצאת. בין אם מהלב, מהראש או מהתחת.
וכל זה קורה? תופתעו לגלות, דווקא שעינכם אינן מופנות אליי. אם כן זה מצב נורמלי, הלוא כך? אז למה דווקא שם אין אני מוצא ביכולתי את הכוח לשנות את המתרחש, ודווקא שם. דווקא שם.
אני חושב על התאבדות.
 אני "מבלה" המון שעות לבד. המון –שעות –ל-ב-ד. ההזיות האלה. כל כך טובות. המסיבה הכי סגורה בעיר. עולם ללא גבולות. אנרכיה, למה לשתף אנרכיה? למה לדבר?
אני חי רק כדי שאנשים אחרים לא יחשבו שאני מת. סטיקר טוב למחאת המחשבים ב2030
מעניין איך איראה ב2030.. מוצץ שקוף בפה. שיער ארוך. כחוש. ולבד. תמיד לבד. אלה הדרישות במשרד. סבאח אל בור ועם הרגש
"תמיד לבד"??? איך איך איך! יא חתיכת תיסכול מהלך על קרוקס, יש לך בכלל טיפת מושג מה הדעה הכללית המתארת את המושגים "תמיד" ו"לבד" ?
כן. "תמיד לבד" זאת המחשבה הראשונה שמגיעה לקו הסיום במרוץ התת המודע אל המודע כשעל שלט האיצטדיון מתנוסס המשפט המייגע "תפיסות עולם למרחקים ארוכים".
מבולבל?
בלוז
רוצה לשנות?
אתה השתגעת?!