כשהקטנה חזרה מהגן עם פנים אדומות וביקשה רק להוריד מעצמה את הבגדים, קלטתי כמה חם לה ובעצם גם לי. מזג אוויר קייצי היה היום, החצי הציע לנסוע לים. הקטנה צעקה "ים ים ים" "נוסעים באוטו לים", אני צ'יק צ'אקק התארגנתי וחצי מהבית שכחתי, כמעט יצאנו לדרך, השעה היתה 3 והחצי אמר שחם מידי ונחכה ל4, אז חיכינו, אולי חיכינו יותר מידי ואולי ככה זה היה יכול להיות גם אם היינו יוצאים מוקדם יותר.
מה לוקחים לים? יותר מחצי שנה לא היינו שם. לבשנו בגדי ים כי ברוב תמימותנו עוד חשבנו שנכנס למים.מגבות, בגדים להחלפה, נשנושים ומים. אבא קח אותנו לים! מסתבר שלא ארזנו מספיק וכשיצאנו לדרך גילינו שאנו על טיפת הדלק האחרונה והאשראי כמובן נשאר בבית, סימן למה שיבוא בהמשך? כנראה. הכסף המזומן שהיה עלינו הספיק כדי לתדלק מעט (כי גם ככה הדלק יקר נורא) לקחת אותנו למחוז חפצינו.
אפילו חניה מצאנו בחוף השרון ונראה שיש הרבה אנשים. שפע בני נוער בניהם בנות ה14+ בלבוש מינימלי, כל כך קטן וכל כך שופעות מיניות. היו גם גברברים שהתאמנו כנראה לאולימפיאדת המטקות שטרם פורסמו מודעות בנושא. תנאי הקבלה פשוטים: כרס גדולה ומטקות מעץ, ההרשמה לזוגות בלבד.
היה קצת קשה למצוא מקום ליד המים, שפע חבר'ה צעירים שהחליטו לפתוח זולה על חוף הים עם נרגילה ועוד דברים (לא) מעניינים. רמת הלכלוך בחוף הייתה נוראית, שפע כוסות, בקבוקי בירה, בניהם שברי זכוכית, בדלי סיגריות וכל מה שרק אפשר לדמיין היה על החוף. לא נעים.
מזג האוויר החם והמעיק שהרגשנו בסביבת מגורינו היה כנראה ייחודי ומקומי כי בחוף הים מסתבר לא חם בכלל, רוח קרה נשבה ועל להיכנס למים אין בכלל מה לדבר, מה שגם שליד המקום בו התמקמנו, חיכתה לנו מדוזה ענקית שנסחפה אל החוף.
לקטנה לא הפריעו לא הרוח ולא האנשים, עבורה היא הגיעה לגן עדן של חול ומשחקים. בעוד החצי התעסק בחול ועם הקטנה אני התעטפתי במגבת וקפאתי מקור, התלבשתי בבגדים קלים מידי ולא חשבתי שיהיה קר כל כך, לקטנה גם שכחתי לקחת בגד חם אבל נראה שהיא בדיוק כמו אבא שלה, נהנתה מהמזג אוויר קריר והעיפה שוב ושוב את מגבת הפונ'צו שלה.
מה שעצבן אותי נוסף ללכלוך והזוהמה שהיו בחוף כמות הכלבים הענקיים שמסתובבים ללא מחסום.
לאחר שעה של משחקים בחול, מצאנו את עצמנו מתקפלים הביתה, לא לפני שהספקנו לאבד את הכובע של הקטנה שכנראה עף עם הרוח ושניה לפני שעלינו במדרגות לכיוון האוטו, עף לעברינו גחל של נרגילה שכמה חבר'ה סיימו בו את השימוש, לא כל כך עניין אותם מי בסביבה. הגחל שבער היטב היה מטרים ספורים מאתנו, כיביתי אותו עם החול והחבר'ה שזרקו אותו בכלל לא עניין אותם, הם עברו לנגלה הבאה.
לסיכום: קר מידי, מלוכלך מידי, העם הישראלי משקף את המצב והוא לא מתבייש ללכלך את החוף וכל מה שנמצא סביבו ללא התחשבות באחר וללא שום דרך ארץ. מגעיל ומאכזב.
אז לפני שדיברנו על כך שהקהל הישראלי עוד לא מוכן לפתוח את העונה כי הוא לא שזוף מספיק ומלא בצמיגי שומן מפחידים, מנטליקה חושבת שהוא עוד לא מוכן לקיץ. מנטליקה מאוכזבת, יש לעבור קורס נימוסים והליכות לפני פתיחת העונה, תלכלכו אצלכם בבית לא אחד את השני ולא את הסביבה או כמו שביתי אומרת "פויה".