הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
זעקת_ציון

זעקת ציון


ימים טרופים שבהם התקווה לא נראית באופק.
האמונה משחררת

אין כמו קצת טוקבקים בשביל לערוג בייאוש למשפט האלמותי של בן גוריון "אינני יודע מה העם רוצה אבל אני יודע מה העם צריך". בימים של שלשלת ורבלית וציוצים מתלהמים נדמה שזעמו של העם גובר על הגיונו. הכעס הרב מתורגם לאיוולות מוחלטת שמתבטאת באמירות חסרות פשר. המורכבות האינהרנטית של הספרה הארץ ישראלית מאבדת אחיזתה במציאות ולפתע יש רק טובים ורעים, כאלו שלא מתנצלים וכאלו שבוגדים. כאילו מפלגות ה"סמול" מאושרות עת מרצח ארור יוצא לציד אנושי, התותחים רועמים וההיגיון הפשוט שותק.

המחנה המשיחיסטי מאבד דרכו ומאיים לסחוף את כולנו אתו. הדרך נהייתה חשובה מן המטרה, לא עוד עם חופשי בארצנו אלא עם משועבד לארץ דמיונית. הכסף זורם כמו מים אל מפעל ההתיישבות ואנחנו אזרחי המדינה האמתית נותרים מיובשים. סערת הרגשות מלהיטה עוד יותר את אלו שכבר בחרו באמונה על פני הבחירה וההיגיון ולכן זהו קרב אבוד מראש. בדיוק כפי שדיכאה החברה הישראלית מגזרים שלמים תוך כדי תיאורים פרימיטיביים היא מיטבה לעשות כעת עם שסועיה הפוליטיים. ומי יגן על אלו שמלחמה אינה מנת חלקם, שמעדיפים להתנצל ולא להתנגח, להתפשר במקום להתנצח, לעשות שלום ולא מלחמה.  רק שתדעו, הם אינם פוחדים, אל תטעו לחשוב כך, הם מפוכחים! קרב מוביל לקרב, הרוג פלסטינאי יוביל להרוג ישראלי, דיכוי אוכלוסייה מוביל לפיגועים. את המעגל הזה יעצור  דגל לבן של אחד הצדדים ולא מזל"ט ישראלי. מכיוון שאנו חזקים ומבוססים יותר זוהי חובתנו המוסרית, לא רק כלפי שכיננו הפלשתינאים אלא בעיקר כלפי ילדינו הישראלים
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על זעקת ציון ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה