בעיתונים הבוקר: החשיפה של חברת החשמל לחובות לפרעון מיידי מסתכמת בכ- 21 מיליארד ש״ח. המון כסף חברים, המון כסף 
על מנת לקבל פרופורציות בואו נשחק קצת עם מספרים . 21 מיליארד ש״ח זה מעט פחות מההון העצמי של הבנקים פועלים ולאומי , פי שניים מההון העצמי של בנק דיסקונט וכ- 5.7% מתקציב המדינה לשנת 2011-12. מפחיד...עד כמה שאשר לקנטר את עובדי חברת חשמל באשר לנושא ״ חשמל חינם״ חושבני שעיקר הגירעון נובע מבעיית רכישת הגז . חוזים לא מוצלחים עם מצריים ומדינות אחרות + בעיות נגררות משך שנים אחורה יצרו את המצב בו מצויה החברה היום. נשאלת השאלה מה צריכה המדינה לעשות נוכח חברה בעלת חשיבות לאומית שאינה מצדיקה את עצמה כלכלית, חובותיה הולכים ותופחים עד שיבוא יום ואנחנו כולנו נצטרך לשלם את החוב הזה. בעצם אנחנו כבר משלמים אבל בעתיד כנראה שיהיה יותר גרוע. 
ובכן מה עושים? ראשית על המדינה לדאוג לכך שבין חברת החשמל לבין ספקי הגז שנתגלה לחופי ישראל יחתמו חוזים סבירים שיאפשרו לצד המוכר להרוויח מבלי לנצל את מצבה של חברת חשמל וחוסר הברירה שלה בעניין בחירת ספקי הגז. בנוסף על המדינה לאפשר לכמה שיותר יצרנים פרטיים לייצר חשמל סולארי  ומסלולי אנרגיה חלופית ורק לבסוף יש כמובן לשמור על החברה מפני ניצול של הכוח שבידיה למניעת משכורות ושאר תנאים כמו ״ חשמל חינם״ לעובדים בחברה שעומדת בפני קריסה פיננסית ואו שאינה ריווחית. אסור לשכוח שישראל הינה מדינה  קטנה  והתמוטטות של חברה בסדר גודל שכזה הינה הרת אסון.
אין לי מצד שני ספק שיש כיום בישראל מספיק מנהלים מוכשרים כדי להבריא את החברה ולהפוך אותה לריווחית גם אם המדינה תאלץ לעזור ובתנאי שהעובדים ובראשם הועד ישתפו פעולה עם כוונה זו. על המדינה להבטיח בין היתר לצמצם את הטבות החשמל חינם ולו כדי להראות השתתפות העובדים במאמץ.