שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
כדורגל_ואלימות

כדורגל ואלימות


פעם אהבתי לצפות ביציע העיתונות, כאשר הוא רק התחיל ישבו שם פאנל של אנשי מיקצוע אשר ניתחו בעיות ומחלות שקיימות בספורט הישראלי בצורה אינטיליגנטית ומעניינת, היום עושה רושם שכל מה שמעניין אותם הוא רייטינג, ואינטרסים.
לפני בערך כחודש שיחקה נבחרת ישראל נגד אזרביז'ן ונגד רוסיה, עוד לפני המשחקים דאגה התקשורת לפמפם לנו שאת האזרים חייבים לנצח בחוץ ואת רוסיה חייבים לנצח בבית או לפחות להוציא משני המשחקים 4 נקודות, אבל תוך כדי סיפרו לנו שהנבחרת היא ערמה של כלום ושום דבר בשפתו של קופמאן, אז לפי הניתוח הזה הרוסים הם לא משהו והאזרים הם כושלים בני כושלים.
לאחר המשחק נגד האזרים הוצאנו תיקו 1, ופה כאילו התקשורת קיבלה אישור ללינץ' על גוטמן ועל השחקנים ועל מוסדות הכדורגל, אבל התקשורת עוד לא נעצה את סכיניה כי חיכה לנו משחק קרוב נגד רוסיה, והתקשורת ידעה שקיימת אפשרות קטנה שננצח את רוסיה, במשחק נגד רוסיה הובסנו 4:0 בבית, ואז כמו להקה שמתואמת יחד התחיל לינץ' שנועד להראות לכולם שאם אין נבחרת מספיק טובה "שבעצם המטרה של עיתונות הספורט היא לסקר את הספורט אבל בעיקר הצלחות", אז רק דם וכמה שיותר דם, באלימות מילולית שאני צפיתי אותה, אבל לא ברמות האלו, ציטוטים כגון חבורה של אפסים, לוזרים, אוכלי חינם, סמרטוטים, גוטמן לא מתאים בשום אופן לאמן נבחרות, ועוד ועוד, ממש הרגשה של תחרות מי מגדף ומשפיל יותר את הנבחרת, כל כתב גם מנסה להיות יותר מתוחכם בהעלבות שלו, ראיתי כתבים שכמעט קיבלו שבץ מרוב כעס, אני רוצה לומר שהעיתונות שכחה את תפקידה, ישנה המחויבות לבקר כשצריך אבל בצורה אינטיליגנטית בניתוח אמיתי ועמוק של הסיטואציה, באיפורמציה גלויה או חבויה, רק לא בצורה אלימה. הרי החברה שלנו בשנים האחרונות הפכה להיות מאד אלימה, ואנחנו רואים לא מעט אלימות באירועי הספורט, וראינו לא אחת את את אותו "עולם תקשורת הספורט" מטיף כנגד אלימות. אני זוכר שלימדו אותי דבר שהוא בסיסי בחינוך; כאשר אתה מטיף למשהו, דבר ראשון תשמש דוגמא, אז להגיד על מישהו שהוא אפס ולוזר וסמרטוט וכלום ושום דבר, זאת לא הדוגמא שאני רוצה להראות לילד שלי. אם הילד שלי חובב כדורגל אני רוצה שילמד ויבין מהתקשורת מה באמת נכון, איך מתקנים, למה הגענו למצב כזה, והאם ישנה תקווה, אני לא צריך שהילד שלי ילמד שאין תקווה והכל שחור וכולם כלומניקים, אין בזה שום ערך חוץ ממדליית זהב בלהעליב, אני הייתי מנתח בצורה מאד שונה את הכדורגל, ואני ינתח לכם זאת כדי שתראו ותבינו שאפשר אחרת. 
ישנם הרבה מחלות ובעיות בכדורגל הישראלי, ולא גוטמן אשם ולא השחקנים גם לא קשטן, פרננדז,גראנט, שרף, ונילסן.
בואו נתחיל בבעיה הראשונה שהיא "המנטליות הישראלית" מילדות מחנכים אותנו להיות ראשונים לא משנה איך העיקר להיות בראש.
בעיברית מצאו לזה שם מוכר וידוע לכל ישראלי "לא לצאת פרייר" הפחד הכי גדול של כל אזרח ישראלי, הישראלי יעדיף שיכרתו לא את היד, אבל בשום פנים ואופן הוא לא מוכן לצאת פרייר. תמיד ששואלים אותנו כמה עלה לך, מה ישראלי עונה א. כמה זה אמור לעלות ב. ונחש כמה זה עלה לי, כמובן הרבה פחות ממה שאמור לעלות, כי הרי פרייר אני לא, ולא רק זה, אני גם מסטר בקומבינות, אבל החבר גם כן נגוע באותה מנטליות, אז מה יענה החבר, ניחשתם נכון "אתה פרייר חבל שלא דיברת איתי הייתי משיג לך את זה בהרבה יותר זול" אבל בפעם הבאה שתרצה לקנות משהו ותפנה לאותו חבר הוא יספר לך שאין לו כבר את הקומבינה הזאת. מה בעצם באתי לומר: שבכדורגל זה אותו הדבר, כאשר יש אימון אז שחקנים מקצרים מחפפים מדלגים על יסודות חשובים, כי הם לא פריירים, ודרך אגב זה מתחיל במאמנים שלא מקפידים ורוצים הכל מהר מהר, באירופה לדוגמא השחקנים שמרוויחים הכי הרבה כסף ואלה שהכי טובים, רובם מגיעים לפני האימון יוצאים אחרי האימון, מקדישים שעות על גבי שעות כדי להשתפר, מתאמנים בזמנם החופשי על הגבהות, מסירות רוחב, בעיטה מדויקת, על דיוק בכל הפרמטרים, מכון כושר, תזונה נכונה, שינה נכונה, שיפור הבנת המשחק. ובגלל שהישראלי לא מוכן להיות פרייר, אז הוא גם לא מוכן שהבן שלו יהיה מגן או בלם חלילה, כי אנחנו רוצים את כל התהילה, לא רק שכולם רוצים להיות חלוץ או קשר גם כולם רוצים להיות הקפטן, באירופה למשל המאמנים מתאימים לשחקן קבוצה ע"פ נתונים פיזיים, ע"פ כישרון, ע"פ אופי,  ההורים שם מאושרים לראות את הילד משחק בקבוצה ולא משנה להם התפקיד. זה לא כמו כאן שההורים מתערבים בכל שטות. לדוגמא: מאור בוזגלו, מדי פעם צץ הורה שגם הופך להיות פרסונה בתקשורת, האם אי פעם שמעתם על אבא של מסי או אבא של רונלדו או בכלל אבא של שחקן ארופאי כלשהו, לי לא זכור, וגם אם היה מתישהו, זה בטח אחד למילייראד, כולם פה שמעו על יעקוב בוזגלו גם מי שלא מעניין אותו כדורגל.
אני יעבור לסיבה השנייה שנגעתי בה מעט מקודם, אין הגנה !!! איך שלא תהפכו את המשחק זאת החולייה הכי חשובה במגרש,אין בלמים ומגינים, ללא חוליית הגנה יציבה לא רק שלשוער רועדות הידיים, גם לחוליה ההתקפית רועדות הביצים, הם יודעים שכל איבוד כדור שלהם עלול להיות גול, שימו לב פעם אחת איך משחקת הנבחרת, שחקני קישור וחלוצים מוכשרים מפחדים לגעת בכדור, שום דבר לא יעזור, שחקני התקפה חייבים ביטחון כדי להוציא לפועל את היכולות שלהם, וחייבים מגנים לא רק שיצתרפו להתקפה, אלה שידעו להרים כדור, ואין לנו מגינים שיודעים להרים כדור, וחבל כי יש קישור אחורי מעולה, ויש קישור קידמי וחלוצים לא רעים בכלל.
לכן נגד נבחרות כמו לוקסנבורג רואים את החלק הקידמי בא לידי ביטוי, כי כבר אין את הפחד לחטוף גול, אז אפשר לשחק בביטחון מלא. נגד נבחרות שהם קצת פחות טובות מאיתנו או ברמתנו מתחיל להיות קשה, הפחד מתחיל לבוא לידי ביטוי, נגד נבחרות חזקות מאיתנו אנחנו משותקים. לא סתם ב40 שנה האחרונות ניצחנו רק פעם אחת נבחרת שהיא יותר חזקה מאיתנו, זאת הייתה צרפת כמובן, וכמובן לנו המשחק לא קבע כלום, ולכן יכולנו לשחק משוחרר. אם אתם רוצים להבין את חשיבותו של החלק האחורי, תעקבו אחר צלחת האליפות הישראלית, תיראו שלאן שהצלחת הגיעה הייתה שם את ההגנה הכי חזקה בארץ, אם תעקבו אחרי בן אדו תראו שהצלחת די זזה איתו, וזה שחקן אחד,  חיפה לא הייתה קבוצה זוללת תארים ללא בן אדו קייסי וחרזי, הם היו חוליית ההגנה הכי טובה בארץ ובהרבה יותר מהשאר, הפועל ת"א של השנים האחורונות לא הייתה מלהיבה ללא, דה סילבה באדיר ובן דיין. על באדיר אין כבר מה לדבר היום, מתושלח היה צעיר לידו.
סיבה שלישית זה הלחץ מהתקשורת, יש פה לחץ כאילו אנחנו ברזיל ארגנטינה ספרד צרפת אנגלייה, יוצרים כאן ציפיות מאד מוגזמות, כל תורניר אנחנו חייבים לעלות, ואני אומר תרגיעו, אני לא זוכר ולו הגרלה אחת ליורו או לאליפות עולם, שהיינו פייבוריטים למקום ראשון או שני, זה לא תמיד נעים לשמוע אבל עם כל הכבוד לנבחרת שלנו אנחנו פחות טובים מיוון ומשוויץ ומרוסיה ומקרואטיה ומאירלנד ובטח מפורטוגל ובטח מצרפת ואנגליה. התקשורת כל הזמן גורמת לשחקנים לשחק בפחד, כולם מפחדים שמחר יכתבו בעיתון שהם כלום ושום דבר, האשה תראה ההורים יראו, הילדים אולי יראו, החברים אולי יצחקו עלי, ובתור ישראלי אני בטח לא רוצה להראות ליד כל הקרובים האלו פרייר. אז צאו מהסרט! הנבחרת לא תצליח עד שלא יגדלו כאן שחקני הגנה טובים, אז תנו לשחקנים לשחק בפחות לחץ ואולי יהיה לנו פוקס. אלי גוטמן מאמן מצויין אבל אל תמדדו אותו אחרי 2 משחקים וגם לא אחרי קמפיין אחד, כי אני לא זוכר ולו מאמן אחד שהצליח בקמפיין הראשון, אין אחד כזה' ואני מדבר כמובן רק על נבחרת ישראל, פעם אחת תנו למאמן קדנציה שלישית ואז יהיה לו סיכוי.
לסיכום לפני שהנבחרת כן תצליח או לא תצליח, אני רוצה שתהיה לנו חברה לא אלימה, ולכן אני מצפה ממובלי ציבור באשר הם להתבטא בצורה פחות אלימה ואפילו קצת תרבותית,  בואו כל אחד יחשוב עם עצמו במה הוא תורם לזה שאנחנו מדינה אלימה, בשפה שלנו ביחס שלנו לזרים ולשונים, בגזענות שבנו, ואני לא בא להגיד שבעמים אחרים יותר טוב, אבל בתור העם שאמור להיות אור לגויים, אני מצפה שלפחות נהיה אור לעצמנו, זה לא חוכמה להיות נחמד ונדיב רק כאשר רואים אחר במצוקה, למרות שזה חשוב ויפה אבל לא מספיק. ברגע שאיש יכבד את רעעו נהיה יותר רגועים ובטוח שיהיה לנו יותר טוב, כי כולנו בסופו של יום רוצים לחזור הביתה לאהובים שלנו ולקצת שקט ושלווה, וכאשר רוצים קצת אקשן, אז בכייף רק בלי אלימות.
     
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על כדורגל ואלימות ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת david0905 ב 15/10/2012 21:14 ( הפרופיל שלי ) כתבה מהממת מפורטת ועמוקהתגובה לתגובה

ידוע ככדורגל, אלימות, תרבות