יש לזכור שהדמיה היא בסופו של דבר תמונה. לכן, למרות שאנו מסובבים את המודל ומסתובבים בו כבתוך שלנו, אחרי הכל התוצר יהיה תמונה שטוחה שהיא נושא אחר לגמרי ממודל תלת מימדי. בשביל שהיא תמשוך את העין, ותיצור פרסומת יפה ומעניינת למוצר/המבנה אותו ביקשנו להציג בהדמיה, צריך להקפיד על כללים הידועים בציור, בצילום ובעולם האמנות בכלל:
1. קומפוזיציה נכונה 
ישנן קומפוזיציות שונות שאפשר להיצמד אליהן, אבל הרעיון של כולן הוא אחד: לגרום שיווי משקל ואיזון בתמונה. כאשר כל הכובד בתמונה נופל על צד אחד (לדוגמא: כאשר הריהוט בחדר הוא רק בצד אחד) הקומפוזיציה אינה נכונה והתמונה נראית משונה ולא נעימה לעין. כאשר נרצה לייצב תמונה כזו, לא נוסיף ריהוט בצד השני- שאז נקבל עומס מוגזם, אלא לדוגמא נשים חלון מעניין בצד המסויים הזה, שימשוך אליו יותר תשומת לב ויגרום לשיווי משקל בפריטים בתמונה.
2. צבעוניות נכונה
כמו שיש קומפוזיציה בעומס, יש קומפוזיציה בצבעוניות. אי אפשר לשים את כל הצבעים בתמונה במקום אחד, מכיוון ששוב, כל העומס ייפול על צד מסויים. לדוגמא: אם יש לנו חדר והנחנו בהדמיה ספה צבעונית בקצה הימני, העין נמשכת לקצה הימני ולכן נצטרך להכניס אהיל תקרה צבעוני בצד שמאל למעלה, שיאזן את התמונה.
3. עניין
חשוב מאוד ליצור עניין בהדמיה. לכן תמיד יש לחשוב על משהו מיוחד ולא שגרתי, שאפשר למקם בהדמיה וימשוך את העין. זה יכול להיות כלי מעניין על השולחן, או כרית פסים צבעונית בתוך כריות הספה האפורות. כאן המקום לדמיון וליצירתיות שלכם לעבוד.
חשוב לי להדגיש, כי הכללים הללו (ויש עוד הרבה) חשובים בכל עיצוב ובכל דבר מתחום האמנות. גם בציור, צילום וגרפיקה. אבל בייחוד יש לשים לב לכך בתחום ההדמיות, כי שם יש תחושה שאם יודעים למדל ולרנדר כבר יודעים את המקצוע, ולא יודעים שהלימוד המעשי של המידול והרינדור הוא בסך הכל כלי עזר ליצור אמנות, אבל האמנות עצמה באה מהראש והכישרון, ושם בעצם מתבטא ההבדל בין יוצר הדמיה לאמן הדמיה.