מאות ואלפי תיקי הוצאה לפועל שוכבים להם אי שם במרתפי בתי המשפט וממתינים להוצאתם לפועל.כלומר לאותם בריונים, שליחי החוק המבקרים בבית החייב, ולאו דווקא ביקור נימוסין, ונוטלים מביתו רהיטים ומוצרי חשמל שונים כערובה לתשלום החוב. אלו נמכרים במכירה פומבית לכל מאן דהוא המשלם כסף. ולא למרבה או הממעיט במחיר. ובעיקר שהתשלום בסופו של חשבון, יכסה את חובו של החייב. יתרת הכספים, אם קיימת - עוברת לידי החייב. לעיתים קרובות מוציאים גופים גדולים כמו בנקים צו הוצאה לפועל על דירתו של אדם החייב להם עשרות ואולי מאות אלפי שקלים. הנוהג הזה של פתיחת תיקי הוצאה לפועל על כל צעד ושעל נעשה נפוץ מאד במיוחד כיום. כאשר מרבית בעלי החוב נקלעו לקשיי נזילות חמורים, ואין לאל ידם יכולת החזר לאותם גופים מפחידים, על מנת להסיר מעליהם את הפחד מהפעלת תיקי הוצאה לפועל על רכושם. ואמנם, בהחלט מפחיד לעמוד מול בריון בגובה שני מטר, ובעל גוף המשתרע למרחבים ולנסות למנוע ממנו ביצוע הצו הכתוב בתיקי הוצאה לפועל הללו שבידיו. ולכן רבים מהחייבים עושים מאמצים עליונים להשיג את הכספים אותם הם חייבים ולפרוע במהירות האפשרית את החוב על מנת לסגור סופית את תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים כנגדם. אבל -למרות כל האימה המתלווה למושג תקי הוצאה לפועל, ישנו החוק שאינו מאפשר לגובים, ליטול עימם רכוש ומוצרי חשמל חיוניים לקיומו של אדם. מקרר , מכונת כביסה וכל אותם חפצים שבלעדיהם בלתי ניתן לנהל רמת חיים מינימלית, כמו כביסה נקייה, אוכל טרי ששהה במקרר וכו'. כמו כן אסור לתפוס כספים שנועדו למחיה. כלומר סכום מינימלי מסוים, שנועד למחיה - אין למחזיקי תיקי הוצאה לפועל זכות לגעת בו ועליהם להשאיר אותו בחשבון החייב לצורך מחייתו השוטפת. אין ספק ששיטת תיקי הוצאה לפועל הינה בהחלט מרתיעה וגם לא ממש רגשנית במיוחד. שאינה חסה בדרך כלל על החייב ואינה מתחשבת לחלוטין במצבו הכלכלי. אם כי זכותו של החייב  לדרוש מה שמכונה "חקירת יכולת". זוהי מעין חקירה שמטרתה לבחון את מצבו הכספי של החייב ואת כושר ההחזר שלו העומד לרשותו. לאחר בחינת המצב הכספי מחליט השופט או ראש ההוצאה לפועל מהו הסכום החודשי אותו חייב בכל זאת לשלם בעל החוב לזוכה, והתיק נסגר לעת עתה.