לפני כמה חודשים, במפגש אמהות ללא ילדים, סיפרה אחת האמהות על ספר מלהיב במיוחד שכולנו חייבות לקרוא, שיתפה אותנו בהתרגשות כשהזמינה את הטרילוגיה של "50 גוונים של אפור" ועוררה בכולנו סקרנות, מה כבר יש בספר? היא הצליחה לשתף אותנו שלמעשה מדובר בספר סקס/פורנו/מיני איך שנוח לנו לקרוא לזה וכולל בתוכו שפע תיאורים מיניים... ספר כחול. המידע הזה בהחלט הספיק לי כדי לעורר את סקרנותי לקרוא את הספר. כיוון שאינני רגילה לקרוא ספרים באנגלית ומסתפקת בתרגומים, נאלצתי לחכות כמה חודשים עד שהגיע התרגום ורצתי לחנות ביום הראשון שיצא למכירה. נחפזת? בהחלט.

 

571 עמודים של סקרנות, הרבה סקרנות וציפייה לקראת אותם תיאוריים עסיסיים שהבטיחה לנו האמא, ציפייה לאותה תחושת "כאב בטן למטה". עשיתי שיעורי בית לפני רכישת הספר וקראתי גם ביקורות וגם צפיתי בפרודיות המצחיקות ביו טיוב על מה שהספר עורר בכל העולם, סנסציה של ממש. "50 גוונים של אפור" הוא גרסת הפורנו של הנשים, כי נשים הרי לא צופות בסרטים כחולים! בושה.

אז אנו נאלצות להסתפק בספרים, כלומר בספר,טרילוגיה,אחת, 50 גוונים של אפור.

אמנם קראתי רק את החלק הראשון ואמשיך ואחכה בציפייה לקראת שני החלקים הנותרים בתקווה שהתרגום שלהם יגיע במהרה, אך ללא ספק, הדרך לעוררות מינית שלא ממגע מיני אלא מקריאה בלבד רצופה במכשולים רבים. הכותבת מותחת את הקוראות בכל פינה אפשרית וההרגשה הכללית שלאחר קריאת הספר היא שקיבלתי חתול בשק.

אני מניחה שתחושת האכזבה הגדולה שלי היא שקראתי את הביקורות שגם הן השמיצו את הספר ולא נתנו קרדיט הולם לא ל ג'יימס. אני בורחת להסברים חלופיים, שאולי בגלל התרגום התאכזבתי? אולי בגלל שקראתי את הביקורות אז באתי עם דעה מוכנה על הספר עוד לפני שקראתי אותו? 

מנסה להתעלם משני הגורמים האלה ולחשוב מה באמת הפריע לי בספר?
הוא ארוך מידי בשביל ספר שצפוי להיות ספר סקסי, התיאוריים המיניים חוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב והופכים את הרעיון למשעמם, ויש עוד דבר אחד,הציפייה. הציפייה הבלתי פוסקת בכל עמוד עמוד שהביאה איתה אכזבה מחודשת בכל עמוד.

 

כתיבה. בתור לא סופרת, לא לי הזכות לקטול את א ל ג'יימס שבנתה לנו התחלה נהדרת, בסיס שטוח עם חיבור נהדר, בעמודים מסוימים הרגשתי שאני קוראת גרסה מודרנית של "אישה יפה" ומדמיינת את ג'וליה רוברטס וריצ'ארד גיר במצבים הרבה יותר שובבים ממה שרואים אותם בסרט. אלמנטים רבים מהסרטו נכחו שם, אפילו השיער הפרוע של ג'וליה רוברטס והבגדים שקיבלה במתנה ואפילו מין בטוח. לכאורה מדובר בקלאסיקה נהדרת, חיבור של דמויות באופן מרתק ושובה לב, סיפור קלאסי על שתי דמויות מנוגדות ופגישת עולמם יחד.

הבטיחו לנו פורנו.
בספר באמת יש שפע תיאורים מיניים וממש כמו בעולם הסרטים הכחולים המופרך א ל ג'יימס מביאה זאת גם אל הספר, סקס קיצוני שרוב קוראת הספר ירימו גבה וישאלו את עצמן האם זה האפשרי בכלל. 
 

למרות הביקורת והאכזבה האישית שלי בעקבות הסנסציה, אני עדין נוטה להאמין ש"50 גוונים"  ייחשב בעיני לא מעט קוראת כקלאסיקה אירוטית ביום מן הימים, ממש כמו "הארי פוטר" של הילדים.

 

50 גוונים של אפור מתיימר להיות ספר סקס שמיועד לקהל בוגר, לאמהות הוא בהחלט ספר מושלם בהחלט.

 

ובכל זאת, בניסיון לתת קרדיט לא ל ג'יימס, תודה על שהביאה לתודעה שאפשר לכתוב גם על סקס, הביקורת היא כמובן על האיכות אבל כנראה שזה אפשרי, בספרות בארץ לפחות מדובר במחסור רציני ועצם תרגום הספר ויצירת הרעש סביבו באולי יביא סיבה לסופרות הישראליות לתפוס אומץ ולכתוב הן בעצמן ספרות אירוטית שלא מעט נשים ישמחו לקרוא בהנחה שהסופרות הישראליות כמובן יתקנו את השגיאות של מחברת הספר "50 גוונים של אפור".

50 גוונים של אפור מאת א ל ג'יימס
בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד
571 עמודים
המחיר : 98 ש"ח.


 

 

ואם כבר כתיבה אירוטית, מנצלת את הבמה להמליץ על "האלכימיה של התשוקה" ו"סקס שחור" שלא עשו אמנם רעש במדיה אך בהחלט שווים קריאה, אמיתית.