במאמרים הקודמים (מאמר ראשון ומאמר שני) סיקרתי את התפתחות ההאקינג בתחילתו, ועכשיו להאקינג בימינו.

ההאקרים הראשונים היו סטודנטים עניים שתמרנו מערכות מסורבלות לתועלתם. אבל עברו בכך על החוק, ושילמו ביוקר. קוין מיטניק ישב שנים רבות בכלא על התעלולים שלו, וגם לאחר שהשתחרר נאסר עליו להשתמש במחשב, כל מחשב, למשך תקופה ארוכה. וזה כבר לאחר פריצת האינטרנט הגדולה, כשמחשבים נמצאים בכל מקום.
אבל בשלב הזה התפתח עולם ההאקינג והתבגר. חברות גדולות הבינו שהאקרים תמיד יאתגרו את האבטחה שלהן, והחליטו לנצל את זה לתועלתן. כך חברות אבטחה שכרו את שירותי האקרים כדי שימצאו פרצות אבטחה אצלן ויתקנו אותן לפני שמישהו ינצל זאת לרעה. כל חברת אבטחה ואנטי וירוס מעסיקה האקרים, ויותר מזה, פרס נאה מובטח לכל מי שימצא פרצת אבטחה לא ידועה, גם אם אינו מועסק בחברה. כך מדרבנות החברות את ההאקרים להגביר את האבטחה שלהן, במקום שיחלישו אותה.
מתוך זה נוצרו האקרים "כובע לבן". האקרים שרואים את תפקידם להגן על העולם, על ידי חשיפת פרצות אבטחה ותיקונן.
מובן מכך שיש גם האקרים "כובע שחור", האקרים שמנסים לפרוץ לתועלתם האישית.
אבל התפתח זן נוסף, לא האקרים שחוקרים את המערכת, אלא אנשים שלומדים על פרצות אבטחה קיימות, ומנסים לפרוץ דרכם למקומות שלא מקפידים להתעדכן ולחסום זאת. אלו הם הקראקרים.
בפורומים של קראקרים ברשת ניתן למצוא כלים המנצלים פרצות ידועות במערכות מחשוב, שכל אחד יכול להוריד למחשבו ולהשתמש בו.
האקרים ותיקים מביטים בבוז על קראקרים, שאינם טורחים ללמוד את החומר לעומק, אלא מורידים כלים מוכנים ומנסים להשתמש בהם שוב ושוב, למרות שרוב המערכות הרציניות ממגנות עצמן מפני כלים כאלו בדיוק. ההאקר רואה בעצמו חוקר, הבודק את המערכת לעומק, מגלה את פגמיה, ולומד כיצד לייעל אותה, ואפילו להשתמש בה בצורות מפתיעות שהמפתחים לא חשבו עליהם מלכתחילה.
 
אז האם האקרים מסוכנים? בודאי. ידע הוא כח, והאקר טוב לעולם לא שבע מלצבור ידע
האם הם פושעים? לא ולא! ישנם כאלו המנצלים את הידע שצברו למטרות לא ראויות, אבל ישנם הרבה יותר שבעזרת הידע מקדמים את העולם, ולא מנצלים אותו בצורה פושעת.

הערה אישית לקורא: על מנת שיהיה לי כדאי לפרסם עוד מאמרים, אנא הקלק על הבאנרים. תודה.