מה לדעתכם אמור להיות התפקיד של המשפט? האם על המשפט לחתור לצדק פרטיקולרי, קרי צדק במערכת היחסים בין הצדדים שהגיעו לפתחו של בית המשפט (ורק הם)? או שמא צדק מערכתי, קרי ראיית המשפט כמכוון נורמות עתידיות של כלל החברה? במילים אחרות קביעת נורמות צופות פני עתיד, אנו נשאל איך אנו רוצים שפרטים ינהגו במקרה דומה עתידי ולפי זה ניצור את הכלל המשפטי.
שאלה זו עולה כאשר משתמשים בגישה משפטית שכוללת שיקולים כלכליים - משפט וכלכלה.
דוגמא - מפעל הממוקם צמוד לדירת מגורים, פועל 24/7 ויוצר רעש בלתי נסבל ולא סביר לדייר דירת המגורים, האם אנו צריכים לדאוג לדייר ולהגן על הזכות שלו לקניין? או שעלינו לדאוג לכלל העובדים שקיצוץ שעות העבודה והרעש עלול להוביל לפיטוריהם (פגיעה בחופש עיסוקם)?
שאלה דומה עלתה בפסק דין אתא נ' שוורץ: השופט שמגר, אשר ישב בדין, העדיף את זכותו של מר שוורץ לרווחה ואיכות חיים, וגזר על מתקני הקירור (מקור הרעש) – השבתה מלאה.
בעקבות פסק הדין חברת אתא פנתה לשר האוצר בבקשה שיעשה שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח הדין, ויפקיע את שטח ביתו של זאב שוורץ.
שר האוצר קבל את בקשתה של אתא, ושטח ביתו של שוורץ הופקע. שוורץ לא נותר חייב, ועתר לבית המשפט העליון כנגד החלטתו של השר. בית המשפט דן בעתירה וקבע כי החלטת ההפקעה בדין נתקבלה. כך שבסופו של יום, ידה של אתא הייתה על העליונה.
אם כך, האם השיקול בבחינת הצדק, צריך להתבצע בין הצדדים הנוגעים לדבר בלבד, או בקביעת פסק דין על השופט לשקול שיקולים כללים וחברתיים נוספים טרם מתן החלטתו?