על הקשר בין שתיית מים למחלות כרוניות - חלק ראשון

מאת ד"ר גל דובנוב-רז MD M.Sc רופא ילדים, רופא ספורט ומוסמך בתזונה.

האם קיים קשר בין שתיית מים והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סרטן ומחלות לב? מה אומרים המחקרים בתחום ומה המסקנות?
האם קיים קשר בין שתיית מים והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סרטן ומחלות לב? מה אומרים המחקרים בתחום ומה המסקנות?
ד"ר גל דובנוב-רז ערך עבורנו סקירה מדעית בנושא.

מים הם המרכיב העיקרי בגוף האדם, והם מהווים כ- 50%-65% ממשקלו, כתלות בגיל, מין ובאחוזי השומן [1]. חשיבותם לקיום החיים ברורה וידועה, הן בהובלה, בהשתתפות בתגובות ביוכימיות, בהגנה ממזהמים, שטיפה של איברים, בקרת חום הגוף, סיכוך המפרקים, שמירה על גמישות הדיסק הבין-חולייתי ועוד.
חשיבות נוספת של שתיית מים הינה בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סרטן ומחלות לב.

שתיית מים והסיכון לסרטן
מספר מחקרים אפידמיולוגיים מעידים על קיומו של קשר בין שתיית מים לבין סיכון מופחת לגידולים שונים.
באחד המחקרים נמצא, כי שתיה מרובה קשורה לסיכון מופחת לסרטן כיס השתן [2]. במחקר זה עקבו החוקרים במשך 10 שנים אחר כ- 48,000 גברים, במסגרת ה-Health Professionals Follow-up Study. כמות הנוזלים אשר נצרכה מהתזונה הוערכה על יד שאלון, והנבדקים חולקו לחמישונים על פי כמות השתייה היומית. (בחמישון התחתון מתחת ל- 1290 מ"ל, ובחמישון העליון מעל ל- 2531 מ"ל ביממה). נמצא כי שתיית כמויות הולכות וגדלות של מים נמצאה קשורה עם סיכון מופחת לסרטן כיס השתן באופן לינארי. בקרב חברי החמישון העליון, היה סיכון זה מופחת בכ- 50% לגידול, לעומת החמישון התחתון. רק שתיית מים נמצאה כגורם מגן מפני הגידול. נערך חישוב כי כל כוס מים שנצרכה, הפחיתה את הסיכון לסרטן כיס השתן ב-11%. המנגנון המשוער הינו צמצום זמן המגע של חומרים מסרטנים שונים הנמצאים בשתן עם הדופן, עקב ריקון השלפוחית התכוף. יש לציין כי במחקרים בהם נבדק הקשר בין שתיית מים לבין סרטן הכליה, לא נמצאה השפעה מגינה [3,4].
שתיה מרובה נמצאה גם כקשורה עם סיכון מופחת לסרטן המעי הגס [5]. מחקר זה, מסוג מקרה-בקרה, כלל 659 נבדקים עם סרטן המעי הגס, ו-549 משתתפים בקבוצת ביקורת. רק בקרב נשים נמצא קשר הפוך בין שתייה לתחלואה, שהיה תלוי מינון, וכך שככל ששתיית המים גברה, כך ירד יחס הסיכון (OR) לסרטן. בקרב הנשים אשר שתו מעל 5 כוסות מים ביום, היה יחס הסיכון לסרטן המעי הגס מופחת ב-45% לעומת אלו אשר שתו פחות משתי כוסות ביום. שוב, לא נמצא קשר עם שתיית משקאות שאינם מים.
מחקר נוסף, קטן עוד יותר אשר נערך בטיוואן, כלל 163 נבדקים עם סרטן המעי הגס ו-163 נבדקי בריאים [6]. כאן, דווקא בקרב גברים בלבד נמצא קשר מגן. צריכת מעל לליטר מים ליממה היתה קשורה עם יחס סיכון מופחת ב- 75% (!) לסרטן זה, לעומת שתיית כמות הקטנה מ- 300 מ"ל ליום. גם בגידול זה, מנגנון הפעולה המשוער הינו הפחתת משך מגע החומרים המסרטנים השונים שבחלל המעי עם הדופן.
גידול נוסף אשר נמצא כקשור עם שתיית מים, הינו סרטן השד [7]. במחקר זה, שוב מסגנון מקרה-בקרה, הושוו הרגלי השתיה של 44 נשים עם סרטן לאלו של 55 נשים מקבוצת ביקורת. נמצא כי בקרב נשים ללא סרטן השד, נמצאה שכיחות שתיית מים של פי 4.7 לעומת הנשים עם הגידול.