(תקציר של מאמר של יוני לביא- הידברות)

כיצד יכול אתאיסט להתמודד עם דילמה מוסרית והאם המוסריות שלו היא מוחלטת? מה הן אמות המידה , על פיהן הוא נוהג? על שאלות מהותיות אלו מנסה המאמר להשיב. המאמר בנוי בצורת מונולוג שהכותב הוא אדם דתי שפונה אל אדם משכיל, אקדמאי ברמתו. הוא מציג לפניו דילמות רבות שמחיבות התייחסות מעמיקה. הכותב רוצה להעביר מסר, שללא התייחסות תורנית, ללא גורם קבוע ומוחלט, לא ניתן בכלל להתמודד עם המוסר, מפני שהוא "תלוי תרבות" ומגזרי במובן של נורמות הקיימות בכל חברה וחברה, וכאשר נורמות של חברה מערבית מציבות "סטנדרטים" מסוימים של – מה מותר ואסור, הרי שבחברה "פרימיטיבית" הדברים יהיו שונים בתכלית! הכותב פותח בהצגת דילמות שרופא צריך להתמודד עימן מדי יום ביומו, כגון חולה שמת על שולחן הניתוחים ושיש באופן בהול צורך באיבריו על מנת להציל חייהם של 5 חולים. איך עליו להגיב אם לא ניתן להשיג את משפחתו על מנת לקבל מהם אישור לתרומת איברים? איך יחשוב קרוב המשפחה שלפתע ייוודע לו שחלקי גופו של הנפטר נתרמו ללא ידיעתו, ומה אם למחרת ההשתלות יתחרט הרופא? דילמה נוספת עוסקת בשאלת "המתת חסד". מה קורה אם חולה מתחנן שרופא יפסיק את הזרמת החמצן ובכך יגאל אותו מייסוריו? דילמות נוספות עוסקות בתחומי החיים שלאו דווקא בין כתלי בית החולים. אדם העומד בסוף התור לקופה, מגלה לפתע שקופה נוספת נפתחת, ומייד ניגש ראשון, אולם אנשים אחרים שכבר מחכים זמן רב מתרעמים על כך! מי צודק? דילמה נוספת עוסקת בילד שקרע את מכנסיו של חברו תוך כדי משחק! מי משלם, הוריו של הילד הקורע , או של הילד הניזוק? אם כן, כיצד יכול האתאיסט להתמודד נכונה עם דילמות אלו? מי קובע שההחלטה שלך- היא הנכונה? בהמשך המאמר מובאות דוגמאות היסטוריות הממחישות, עד כמה בלתי אפשרי להכריע מה צודק ומה לא. המוסר של אנשי סדום, הפקרות התינוקות בספרטה, האסקימואים השולחים את הזקנים למות לבד, מדיניות המשטר הקומוניסטי בברית המועצות שהחרים רכושם של העשירים- כל אלה דברים שנעשו והאם באמת ניתן לומר שאינם צודקים? מהו העיקרון האובייקטיבי עליו ניתן להסתמך בקביעה זו? המאמר נוגע גם בשואה ובהיטלר- ימח שמו וזכרו, שראה עצמו מאוד מוסרי, ברצונו להיטיב עם העולם על ידי השמדת ה"גורמים המפריעים"- היהודים והצוענים! למרות קושי השאלה, ראוי שנבדוק על פי מה אנו קובעים שמערכת הערכים שלנו נכונה יותר משלו. האם רק בגלל שבסופו של דבר בעלות הברית ניצחו במלחמה, האם רק בגלל זה הם הצודקים, כי הם חזקים יותר מהגרמנים? איך ניתן לשפוט אדם אם הצדק הינו דבר סובייקטיבי והוא נקבע על ידי בני אדם?זה כמו מדינה שתקבע שכל אזרח שלה שעובר על החוק מקבל עונש מוות, אולם כל אזרח במדינה הוא זה שקובע מהו חוק, ובכך אף אחד לא מוצא להורג! אם נחשוב שישנן נורמות מוחלטות בעולם, הרי שנתבדה!למשל, אסור לרצוח- הכוונה שאסור להרוג ככה סתם אדם. אבל מהי ההגדרה של "אדם"?על זה אין הסכמה (הפלות עוברים, המתת תינוקות שרק נולדו בשל מום שנגלה בהם, המתת חסד לחולה אנוש, או זקן).

לקראת סופו של המאמר כמה נקודות פילוסופיות:
אם האדם הינו אוסף מקרי של מולקולות החיות על פני אוסף אחר של מולקולות אקראיות (כדור הארץ), אז מדוע צריך בכלל מוסר? הרי האדם הוא שימפנזה מפותחת...לכאורה כולם חושבים שצריך לנהוג בסופו של דבר על פי איזשהו קנה מידה. מותר האדם מן הבהמה- אנחנו לא חיות המונעות רק על פי אינסטינקטים! הן אינן צריכות להתמודד עם מוסר. אז בכל זאת, אם הכל מקרי, לא מתוכנן, מדוע יש לו לאדם דחף כזה, בלתי מוסבר להיות בסדר, מה הוא "פרייר" ?אם נשאל עצמנו מהו המקור לדחף שלנו להיות מוסריים, ישנו סיכוי שנוכל להיצמד לקובע המוחלט!