לשבת הבית חולים ולעבור מיד ליד זה נורא קשה,
כל אחד והדעות שלו, כל אחד והידע שלו 
עושים בדיקות ואומרים לא תקין ואני תמימה לא מוצאת ששאלות ושאני מוצאת שאלות אני לא מוצאת תתשובות מתחילים טיפול תרופתי ואז מפסיקים עוברים מחדר לחדר ממחלקה למחלקה ואז משתחררים בלי תשובות כעוסים ורואים שהילד שלך סובל אשכרה ס ו ב ל ולך בתור אמא אין את הכלים לעזור או את היגע, מנסים ללמוד מאחרים מיותר ניסים כמה שיותר אך חוזריםלבית חולים ועוד אישפוזים ארוכים ועוד צפייה לחזור הביתה בריאים כמה שיותר ושלא יוסיפו עוד חלקים לפרסם העמוס רגשות.
וזהו בינתיים מה שעלה לי לרשום אני כרגע בשניידר ומצפים ללכת הביתה כמה שיותר מהר