כללי
הבאת שחקן זר בדרך כלל צריכה להתבצע לאחר מחשבה מסודרת, תוך השענות על צרכי הקבוצה (לאיזה תפקיד), התקציב ורמת הציפיות מצד אחד ומצד שני: האם השחקן שנבחר יתאים לנו, ישתלב קבוצתית, יעמוד בציפיות, ישדרג את הקבוצה, בעל אישיות מתאימה, יניב פירות עתידיים (זה החלק האהוב במיוחד על הבעלים ובצדק). אני אנסה לגעת בכמה גורמים המשפיעים על קבלת ההחלטה והיכן לדעתי הפספוסים בנושא.
קריטריונים
בארץ ממה שידוע לי אין קריטריונים ברורים וחדים להבאת שחקן זר, מה שבהחלט פרוץ ולא מסודר ואינו משדרג את הקבוצה, נהפוך הוא, גורם להוצאה כספית מיותרת, חוסם דרכם של שחקני נוער שלעיתים עולים על השחקן הזר ולטווח הארוך מונע את התפתחות הכדורגל הישראלי. שחקן זר שמגיע חייב להיות יוצא דופן ביכולותיו ולשדרג את הקבוצה במיידי ולא לשבת על הספסל ולהכנס כמחליף, נכון, יש מקרים כאלה בארץ. כדי לא לפגוע בכדורגלן המקומי, באנגליה החליטו שכדורגלן זר חייב להיות שחקן נבחרת לאומית בארצו ובעל X הופעות בינלאומיות, כך נתנו הגנה לשחקני האקדמיות לכדורגל. עקב מחסור בקריטריונים ובבדיקות מקצועיות בהבאת שחקן זר, המועדונים מוציאים כספים רבים לחינם, איכות הזרים ברובה נמוכה מאד ורבות הטעויות בקבלת ההערכה והחלטה על הזר שיגיע, מספר הזרים שהגיעו ארצה ואכן הרשימו היתה נמוכה מאד. ברור שקיים גם הבדל רב במטרה שלשמה הובא השחקן הזר: לגדל כשרון מהנוער, לחזק את הקבוצה לפני תחילת העונה, לחזק את הקבוצה במחצית העונה. ההתייחסות לכל אחד מהשלבים צריכה להיות שונה ובעלת פרמטרים שונים לאיתור,אבחון, מיון והערכה עד לקבלת ההחלטה. גם המשתנים הנדרשים לטיפול הינם שונים בתכלית ולא כולם נלקחים מקצועית בחשבון, אם הדברים יוגדרו ותבוצע עבודה במתווה מסודר ונכון, נמזער את הנזקים הכספיים ומועדונים ולכדורגל הישראלי ומי שנביא ארצה אכן יהיה ראוי לכך.
נשאלת השאלה למה שלא נלמד מהגויים? נקבע קריטריונים להבאת זרים ובכך נגן על שחקני מחלקות הנוער שברוב המקרים מוכשרים יותר מהזרים הבינוניים ומטה שמגיעים ותופסים את מקומם של שחקני הנוער. אינני יודע מי הגורם שצריך לקבל החלטות בנושא, הרי אנו מדינה של אינטרסים, אולי ההתאחדות, אולי מנהלת הליגה שתקום, אולי משרד הספורט בשיתוף ועדת מומחים מענף הכדורגל – אינני מחלק עצות, אבל אני מעלה רעיון. מישהו שאל למה 5 זרים בליגת העל? למה לכל הקבוצות? אולי אפשר לחשוב על 3 זרים בלבד ובהיתר מיוחד קבוצות ישראליות שמשתתפות במפעלים אירופאים 5 זרים, למה לא 7 זרים, למה להגביל את מספר הזרים – אינני חושב שישבו על המדוכה והגיעו להסכמות, זה הרי עניין של אינטרסים מנוגדים בין בעלי הקבוצות, גם לפי היכולות הכספיות וגם לפי מצב הקבוצה. הנושא חייב להיות מסודר – יש לנו נוער טוב, בואו ונשקיע בו, נפתח אותו וניתן לו את הבמה הראויה (וזאת כמי שבא ממחלקות נוער וזה קרוב לליבי).
התחום האפור
שיטת קבלת ההחלטות במחוזותינו נידונה בכתבה "תחלואי הכדורגל הישראלי – חלק ג", זהו בדיוק התחום ה"אפור" – מי מקבל את ההחלטה לגבי הזר, מה נקלח בחשבון, אילו כלים יש למקבל ההחלטה לקבל את ההחלטה, באילו אנשי מקצוע הוא נעזר, מה נבדק, מה הסבירות שהזר שיגיע ישדרג את הקבוצה, מה יהיה הרווח העתידי ממכירתו – זהו הפרמטר הכי חשוב לבעלים. בעסק הזה מעורבים סקאוטים, יועצים, סוכני שחקנים, מתווכים, שחקנים ממליצים, מנהלי שחקנים, עו"ד ועוד', אני מתנצל מראש אם שכחתי ישות כלשהי המעורבת בתהליך. ברור מראש שזה תהליך שעולה הרבה כסף ובסופו של יום – מקבלים את ההחלטה השגויה, כי לא הכל נבדק, בעלי האינטרסים החזקים נצחו והשפיעו על קבלת ההחלטה תוך שימוש באישיותם או בעזרים מעודדים לקבלת ההחלטה – כן, זה המצב לצערי והוא לא הולך ומשתפר. להערכתי כמות הכשל בהבאת זרים ואם נתרגם אותה לשקלים, ניתן היה לפתח על זר כושל עוד 4-8 שחקני נוער לרמה גבוה מאד. כולם מחפשים את הזר האולטימטיבי בנוער – נקנה ב-100,000 דולר ונמכור ב-2 מיליון דולר, חברה, לא כל יום פורים! או נביא זר בינוני, ניתן לו לשחק, נשפץ לו קטעי וידיאו ולאחר שעלה לנו 1/2 מיליון דולר נמכור אותו ב-4 מיליון דולר תוך שנתיים, את האמת זה לא רע פיננסית למועדון, אבל מבחינה מקצועית לא קרה כאן כלום, אותו זר לא שדרג את הקבוצה, עלה לנו כסף, תקע לנו את התקדמות שחקני הנוער ועד שהבאנו אותו נבחנו עוד 6-10 זרים שעלו לנו כסף, אז מה השגנו? נכון שבעלי הקבוצה שמשקיע מכספו רוצה לראות גם רווחים על ההשקעה הגדולה, ברוב המקרים זה לא מצליח – כי אנחנו לא מקצוענים! ולא מתנהגים כמו מקצוענים! ברגע שנחשוב מקצועית נכון, נתכנן בתבונה – יגיע גם הכסף הגדול, זה לא מיידי וצריך סבלנות ומקצוענות, שתי תכונות שאינן מצויות בשפע, פה רוצים לראות כסף מיידי, ממש מודל "חיש גד" – חברה, זה רק בפיס!
מה בודקים ?
הבדיקות השגרתיות להבאת שחקן זר כוללות: קורות חיים, קטעי וידיאו, קטעי עיתונות, עלות למועדון (הבאה ארצה, אירוח, בדיקות רפואיות, מתורגמן / מלווה, ביטוח, במידה והרשים – כמה הוא עולה לנו? מחיר כרטיס השחקן, דמי חתימה, שכר, תנאים נילווים – דירה, רכב, מענקים, כרטיסי טיסה ועוד. אם השחקן "בכיר" ועם קבלות, הוא לא מגיע למבחנים אלא לחתום על חוזה בהתניה של מעבר בדיקות רפואיות ולאחר שסוכמו כל התנאים, במידה והמועדון הצליח להביא את השחקן למבחנים, רמת הכשל בקליטת הזר הלא מתאים תפחת אם כי לא בהרבה. מועדון שמבע בדיקות אלו בלבד במרב המקרים יחטיא את המטרה ויגיע הזר הלא מתאים. עכשיו אהפוך ל"מקטרג": לשחקן אפשר "לבנות" קורות חיים מדהימים, אפשר לערוך וידיאו פנטסטי (להסריט 10 משחקים ו"לבנות" 5 דקות מדהימות, שמי שצופה בהם ראה את מסי הבא), להפעיל מקורבים במעצמה השביעית ולבנות קטעי עיתונות / אינטרנט נפלאים על השחקן, אז מה שנשאר למועדון, זה לבצע בדיקות רפואיות לשחקן, לבטח אותו, להתמודד על תנאיו עם המייצגים שלו, בדרך כלל סוכן או מנהל עסקיו של השחקן – בסופו של יום אכלנו "לקרדה". אני כבר לא מדבר על הנזק שנגרם למועדון, אני מסתכל קדימה, השחקן בשלב זה או אחר מוצא את מקומו על הספסל ונכנס כמחליף, הוא תפס מקום של שחקן נוער או ישראלי אחר שברמה יותר גבוהה, עלה לנו הרבה כסף (במידה והסוכן חכם, השחקן הוחתם לכמה עונות) וקשה מאד להפטר משחקן כזה עם חוזה שמן, בדרך כלל המועדון ישאיל אותו ויישא בחלק מהוצאות שכרו. אז מה עשינו – כלום! יש מספר דוגמאות בנושא ודווקא מחו"ל, יצא לי להיות אורח של חורחה ואלדנו בריאל מדריד בשנת 2004 במסגרת פרוייקט אבחון כשרונות באקדמיה, באותה שנה ריאל השקיע מאות מיליוני יורו ברכש ונולד מטבע הלשון "הגלקטיקוס" – השחקן הבולט סביבו נבנתה הקבוצה היה דייויד בקהאם, נרכשו עוד שמות גדולים רבים אחרים, תוצאתית: הקבוצה באותה עונה לא זכתה בשום תואר, לא באליפות, לא בגביע המלך ולא בצ'מפיונס ליג, בסוף אותה עונה שילמו את מחיר הכשלון חורחה ואלדנו ונשיא המועדון שהודחו מתפקידם – נשאלת השאלה מה היה חסר? קריטריונים מסודרים! למה נכשלו – לא הצליחו לייצר תלכיד מנצח, נטול אגו מנופח של שחקנים, לא היה הביחד הדרוש לקבוצה, כל שחקן כפרט כשרון על בעולם הכדורגל, כקבוצה אשר חייבת לעבוד כמכונה משומנת – לא היה כלום – "אפס" אחד גדול. קיימות דוגמאות כאלו למכביר, הקרבה שלי לריאל באותה שנה לימדה אותי לקח ופיתחה בי את ההבנה שחייבים לקחת בחשבון פרמטרים נוספים, ולראיה גם הגדולים פספסו.
מה צריך לבדוק ?
שאלה רחבה ומורכבת, הכל תלוי באיזה מקטע אנו חושבים להביא זר, האם לנוער, האם לבוגרים בתחילת עונה והאם לבוגרים באמצע העונה. לכל אחת מהאפשרויות יש משתנים שונים שיכריעו את הכף. נתחיל מהקל אל הכבד: שחקן זר לנוער – מותר לכל קבוצת נוער שחקן אחד, חייב להיות מעל גיל 18, רצוי שיהיה שחקן נבחרת בארצו, צריך לבדוק היטב קורות חיים, נתונים והיסטורית משחק, במידת האפשר קטעי וידיאו, ממליצים מארצו, כל חומר רלבנטי אחר – עיתונות, אינטרנט, רצוי דובר אנגלית כדי להקל בתקשורת, מומלץ שיגיע על חשבון המועדון בחו"ל לתקופת מבחנים, אישור מההתאחדות בארצו, אישור מהמועדון שבו שיחק, מסמכי ייצוג של סוכן שחקנים / אחר, תיק רפואי במידה ויש. חשוב מאד ללוות את תהליך הקליטה מקרוב על ידי אנשי מקצוע, לבדוק מעבר ליכולות הכדורגל שלו, במיוחד את ההשתלבות החברתית בקבוצה, מבנה אישיותי, רצון ושאיפה להצליח ולהתפתח, החיבור למועדון וכיוב'. רק אם נעבוד לפי שלבים אלו, קיימת סבירות גבוהה שלא ניפול בפח.שחקן זר לבוגרים בתחילת העונה – נתחיל מבדיקת איזה תפקיד קריטי חסר בקבוצה ושאינו מצוי בשוק המקומי או בנוער, לאחר שהגדרנו מה התפקיד החסר, נבדוק אפשרויות תקציביות העומדות לרשותנו – כמה כסף אנו מוכנים להשקיע?, נגדיר את תכונות השחקן שאנו מחפשים ברמת פירוט רחבה ככל הניתן (חלוץ 9, גובה לפחות 1.85, כוח מתפרץ חזק, משחק ראש מצויין, סיבוב מהיר במשחק עם הגב לשער, צעד ראשון מהיר, בעיטה בשתי הרגליים, יודע לנצל שטח, אינטליגנציית מיקום ברחבה, יכולת לעשות תנועה אלכסונית כאשר מקדים את הבלמים וסיומת בנגיעה, יכולת הגנה על הכדור בעימות עם שני בלמים, שחקן קבוצתי, ווינר מבחינה אישיותית, שחקן עם "מספרים" – כמה שערים כבש בממוצע לעונה ביחס למספר המשחקים, פרמטר חשוב באיזו מדינה ובאיזו ליגה, השתתפות במפעלים אירופאים, רקע בנבחרות ועוד), נצייד במידע את מערך הסקאוטינג של המועדון (במידה וקיים כזה) או נפיץ את הדרישה לסוכני שחקנים בארץ ובחו"ל לפי מדינות יעד מועדפות, לאחר קבלת קורות חיים – נבצע סינון וממה שמתאים, נבקש לקבל לינקים או סרטי וידיאו של השחקן, במידה והעונה עדיין פעילה נצא לעקוב אחריו בחו"ל הן באימונים ללא ידיעתו (לצפות בהתנהגות טבעית מבלי הפרעות יזומות כדי "ליפות" את ביצועיו) ונגיע למשחק של קבוצתו גם ללא ידיעתו (בדרך כלל חוסכים כרטיס ומיידעים את המועדון על ההגעה – הליך מיותר שפוגע בהערכה אמיתית), נבקש כמה סרטי משחק מלאים – נצפה וננתח את ביצועיו כדי לראות האם זה מה שהגדרנו והאם עונה על הציפיות, לאחר שהגענו להסכמה שזה מה שאנחנו אכן מחפשים, נעבור לשלבים שיכריעו האם זה באמת המוצר שלנו: נבקש תיק רפואי (קיים במועדונים מסודרים) נעבור על היסטוריית הפציעות אשר בהחלט תהווה פקטור בקבלת ההחלטה (נתייעץ עם המערך הרפואי במועדון, שחקן שעבר מיניסקוס, שחזור רצועה צולבת, פריקת כתף, פגיעה בשרירי בטן תחתונה – מצוי בקבוצת סיכון גבוהה יותר משחקן ללא פציעות מסוג זה) כמובן שאחד התנאים להתקדמות הינו מעבר בדיקות רפואיות ופיזיולוגיות מליאות, כולל ביצוע MRI ברכיים ובדיקות נוספות שיקבע הצוות הרפואי ופיזיולוג המועדון – כך ימנע רכש של שחקן פצוע, כל זאת מתוך נקודת הנחה שמבחינת כדורגל הוא עונה על הדרישות (טכניקה, טקטיקה, מהירויות, שליטה בכדור, יכולת הבקעה וכיוב'), עכשיו נגיע לקטע החשוב מכל: אבחון אינטליגנציית המשחק של השחקן, מבנה אישיותי והשתלבות חברתית – בכל הפרמטרים האלו מועדונים בדרך כלל אינם עוסקים לצערי וזה, לב ליבו של העניין – הגורם האנושי יקבע את ההחלטה הסופית! מי שלא יעשה את זה – יכשל ובגדול! לא חסרות דוגמאות בעולם הכדורגל – שחקנים ללא יכולות אינטליגנטיות יכשלו בביצוע בשדה המשחק, ללא יכולת לתקשר ולהתחבר לקבוצה יהיו מנודים וירדו בביצועים, לא יתחברו למאמן כתוצאה מאגו מנופח או מבנה אישיותי שאינו מתאים  לאקלים הקבוצתי – כאן נכנס מונח ,חדר ההלבשה". אנחנו הרי מחפשים פתרון ולא לנהל סדרות חינוך עם "כוכבים". המונח "יכולות קוגניטיביות" לצערי זר בעולם הכדורגל הישראלי. ניתן להרחיב את היריעה בנושא, אבל זה ראוי לספר ולא לכתבה. שחקן חיזוק זר באמצע העונה – בדרך כלל מחפשים בשלב זה שחקני הכרעה, חלוצים עם מספרים או שחקן בתפקיד ספיציפי שנפצע בקבוצה ויש למלא את מקומו או חיזוק החוליה שאותרה כחלשה בקבוצה והיא זאת שתביא למפנה. בשלב זה באמצע העונה, מראש צריך לדעת שאין הרבה "מציאות" בשוק, מי שקיים הם שחקנים שלא השתלבו בקבוצותיהם (בעייתיים באישיות, במשמעת, ביכולת וכד'), בקיצור לא סיפקו את הסחורה, שחקנים טובים חתומים על חוזים ועלותם יקרה ביותר במידה ורוצים לרכוש או להשאיל אותם עד לתום העונה. איתור שכזה מחייב מעקב מראש אשר מתחיל בראשית העונה, הסתייעות בסוכני שחקנים שמצויים יותר בפרטים, השאלות שצריך לבדוק ולשאול, למה שחקן זה או אחר פנוי? כאן נקבל את התשובה לגבי היכולת ונצטרך לוודא באמצעים שונים האם קיבלנו תשובת אמת, כדי לא להכשל בשלב זה – במחצית העונה להביא שחקן ולא להכשל בבחירה, יש לזה השלכות על תוצאות הקבוצה בין אם זה ריצה בצמרת ובין אם זה קרבות השרדות. שחקני הכרעה להביא בשלב זה מצריך תקציב גבוהה מאשר בתחילת העונה. רוב המועדונים שאינם מצויידים בתקציב גדול לרכש בשלב זה מתפשרים על בינוניות ולמעשה בחמישים אחוז מהמקרים מחטיאים את המטרה, זה כמו לעסוק בהימור, הסיכויים נמוכים.
אני תקווה שהארתי כמה נקודות בנושא, אולי בעתיד נדע לעשות זאת טוב יותר.