לי אישית יצא לצחוק מהדיבובים של אמיר ובן עוד בתחילת דרכם כאשר דיבבו את הרב לייטמן וזה פשוט בא להם בטבעיות.
הרעיון של לקיחת סיטואציה אחת ועל ידי דיבוב להפוך אותה לבדיחה לא חדש לנו אך יש משהו בדיבוב של אמיר ובן שהופך את זה ממצחיק להיסטרי מצחיק והם עושים את זה תוך כדי אלתור בזמן אמת, חלק מהקסם שמגדיר אותם כאומני בידור הוא שנינות ביזארית ובכזו פשטות הם יוצרים מטבעות לשון בשפה העברית.
 
לזכותם משפטים כגון:
 
"אתה תשב שמה עם הכסף שלך"
"אתה לא תגיד לי"
"אף בואש לא יגיד לי איך להתנהל"
"צלופח דו סטרי מביט בך מהאגם השכן ורוצה להיות חבר שלך"
"יאלה בירי"
"יאללה סמאללה"
"תמנוני חלד"
"כאשר יש אחד אדיוט השני יותר אדיוט"
"נפל עלי ארון ספרים הבוקר"
"רמי תריח תניירת"
"בקצה העולם יש זבוב שעומד על פלח לימון אומר מה קרה?"
"לפחות אני לא בונגולוס שחושב שהוא יכול לפרפר ברחבי האוקיינוס"
 
 
מייק: מתי ואיך ה"דיבוב המצחיק" התחיל ?
אמיר ובן: הכל התחיל בשנת 1999 כאשר צפינו בתכניות לילה מאוחרות. לחצנו על כפתור ״השתק״ בשלט, ותוך כדי צפייה הדיבוב היה מאולתר ויצאו דברים מהקשרם. אחרי כמה זמן לקחנו מצלמת וידאו ביתית והתחלנו לדבב סרטים, תכניות למיניהן כשהמוצלחת מבינהן היתה ״תכנית דת״ ששודרה לרוב בשעות הקטנות של הלילה שבה נראו מטיפי דת נוצרים אשר עשו פרצופים ועוויתות מוזרות והזיזו את ידיהם לכל עבר בזמן שהם מדברים על ישו. לאחר כמה שנים דיבבנו את דמותה של ״תפרחת״, האישה היחידה מבין המטיפים הנוצרים שאת שמה קבעו לאחר מכן המעריצים, כיוון ש״תפרחת״ היה ״הנושא״ של התכנית הראשונה שלה שהעלינו ליוטיוב. 
 
מייק: אי אפשר למצוא פרטים עליכם למה בעצמם אתם לא רוצים להחשף?


תגובות / בקשות / התבכינויות / קריאות בוז / סקילה באבנים ... יתקבלו בברכה