בפרשה מבואר דינו של הרוצח בשגגה- "ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה.. וישב בה עד מות הכהן הגדול"...
אדם שהרג בשגגה, לא נענש היות ולא עשה זאת במזיד, אך התורה מחייבת אותו לברוח לעיר מקלט ולהישאר בה עד מות הכהן הגדול. ואם הוא לא עשוה זאת או יוצא מחוץ לעיר המקלט, רשאי קרוב משפחתו של הנרצח לגאול את דם קרובו ולהרוג את הרוצח, אך כל עוד הוא נותר בתוך תחום עיר המקלט אסור לגעת בו לרעה.
 
מה פשר ההלכה הזו?
מדוע התורה מבריחה את הרוצח לעיר מקלט?
 
רציחה בשוגג נובעת מרשלנות, מי שרצח באונס גמור או קרוב לזה, איננו גולה לעיר מקלט, הנסיבות בהן אירעה הרציחה הן כאלו שהיה ניתן למנוע אותן, אך בכל זאת בשעת משעה לא היתה לו כל כוונה לרצוח ולכן הוא לא נענש, אולם חובת הגלות מוטלת  עליו.
 
ומה היו מאפייני ערי המקלט?
 
בערי המקלט גרו הלויים בני שבט לוי שלא קיבלו נחלה בארץ ישראל, וכל שבט היה צריך להקצות להם ערים מחלקו. הסיבה שהלויים והכהנים לא נחלו נחלה בארץ ישראל נובעת מהסיבה שהם נועדו להיות אנשי הרוח של העם ולכן הם לא קיבלו קרקעות שיעסיקו אותם בעבודת האדמה, אלא נטלו תרומות ומעשרות ובשר הקרבנות, מבעלי הקרקעות וממקריבי הקרבנות בבית המקדש, ומזה הם התקיימו והתפרנסו.
 
הרוצח בשגגה מצד אחד פטור מעונש מוות היות ואכן לא היתה לו כוונה לרצוח, אולם מצד שני הרשלנות הפושעת שלו שהובילה לתוצאה הקשה היא בלתי נסבלת.
התורה רוצה לחנך אותו לקחת אחריות גדולה יותר על מעשיו והנהגתו, על מנת שילמד שניתן לפקוח עיניים ולמנוע תוצאות מעין אלו.
אולם הזהירות שתמנע את האסון הבא, איננה רק הפקת לקחים טכניים במקום העבודה ורענון נהלים, אלא היא נובעת ממקום עמוק ויסודי יותר.
אחד הטעמים לכך שהרוצח יושב בעיר עד מות הכהן הגדול היא- "שהוא (הכהן) בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהיה לפני כהן גדול".
 
קדושת החיים ביהדות קשורה קשר אמיץ עם חיי הדת. התורה כותבת בהמשך על רוצח במזיד- " ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה, כי הדם הוא יחניף את הארץ, ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה, כי אם בדם שופכו. ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה, אשר אני שוכן בתוכה"...
לאחר המבול אמר אלוהים לנח- "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם".
זהו הפסוק שאוסר על כל האנושות ולא רק על היהודים את הרציחה ונטילת חיי האחר
 
אולם מה מוגדר כרצח?
חוקרים בין תרבותיים מציינים שקשה לחקור הבדלים בין תרבותיים באלימות, בין השאר משום שהגדרת האלימות איננה קלה וברורה. האם הפלה נחשבת רצח? האם המתת חסד נחשבת רצח? עד כמה יש לנסות להציל את חייו של קשיש או חולה כרוני? האם להתיר לאדם נואש להתאבד?
 
המשנה במסכת אבות אומרת- "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". והסביר רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, שבמשנה מבואר שערך החיים נמדד על פי מטרתם. והיות שהאדם המאמין חי את חייו כפרוזדור לקראת העולם הבא, הרי שכל חיים מכל סוג שהוא הינם ערכיים בעיניו, מפני שהם יכולים עדיין לשרת את המטרה של ההכנה לקראת אותו עולם.
בזמננו ניתן להבחין בפער הקיים בין התפיסה הדתית לתפיסה הליברלית בסוגיות הללו. האם האשה היא בעלים על גופה או שהפלה זהו רצח לכל דבר וענין, האם המתת חסד היא מעשה נאצל ומוסרי או הריגה בכוונה תחילה. במדינות רבות כיום ההפלות מותרות ומאושרות בחוק אך בתפיסה הציבורית של התושבים היא נתפסת כרצח.
לרוב האנשים יש צורך נפשי לחוש שהם טובים וצודקים. הצורך הזה מניע אותנו לרצות להיות נאהבים, לחשוב שאנחנו מוצלחים במיוחד, ולהגן על עצמנו כאשר נכשלנו במגוון מנגנונים כמו- רציונליזציה, או הדחקה והשלכה, שמסתירים את התכנים הפסולים והמאיימים או מראים לנו שבעצם "כולם" ככה...
 
כאשר האדם צועד בתלם ודבק בנורמות המקובלות, הוא יכול לראות את עצמו כאדם טוב וישר, אולם מהי הנורמה בה הוא יבחר? איזה מודל הוא יבחר לאמץ?
 
ה"מסילת ישרים" כותב- "המפסיד השלישי (של מידת הזהירות) הוא החברה, דהיינו חברת הטפשים והחוטאים... כי הנה אנחנו רואים פעמים רבות אפילו אחר שנתאמת אצל האדם חובת העבודה והזהירות בה, יתרפה ממנה או יעבור על איזה דברים ממנה כדי שלא ילעגו לא חבריו או כדי להתערב עימהם"...
כדי לאפשר לאדם לרכוש ולהפנים ערכים עליו להיות בחברה תומכת ואוהדת, שאם לא כן עליו להתמודד עם לחצים חברתיים שמתנגדים להתבדלות שלו.
 
לכן המסר שהתורה מעבירה לרוצח בשגגה איננו רק במישור המעשי, אלא גם במישור הערכי. חומרת ערך קדושת החיים דורשת מהרוצח לעבור שינוי מהותי, שיבטיח שמאורע כזה לא יקרה בשנית. השהות בעיר שכל תושביה כהנים ולויים המקדישים את חייהם לרוחניות ולימוד תורה, נועדה לחנך אותו להפנים את הערכים התורניים ולאמץ אותם, ודרכם הוא ילמד לייקר את ערך החיים האבסולוטי, וממילא יזהר להבא שלא לעבוד בצורה שעלולה לגרום מוות ברשלנות.