האדם...
יצירה כל כך מורכבת, מרתקת.
חיצוניות מול פנימיות,גוף מול נשמה.
אז מה פועל בנו יותר?  הגוף? הנשמה? 
יהודי קם בבוקר,מביט על קרני השמש 
זה הרגע של הנשמה
הגוף הנלחם החליט לנצח וסוחף אותך לפעולות הבאות של סדר היום שלך
הנשמה רוצה עוד...
וכאן אתה נמצא ממש בשדה הקרב, מלחמת האור מול החושך
מה נכון יותר? הפנים או החוץ? 
כשהאדם בוכה זו הנשמה
כשהאדם אוכל זה הגוף
כשהאדם מנגן  זו הנשמה
כשאדם יישן זה הגוף
כשהאדם מתרגש זו הנשמה
כשהאדם עובד זה הגוף
כשהאדם רוקד זו הנשמה
ולזה וודאי אין סוף
אז בסופו של דבר כולנו באנו לעולם עם גוף ונשמה 
הכל עניין של בחירה,במה נבחר להשתמש יותר
אם נפתח את הבוקר שלנו במבט אל האור ומתוך האור החם הזה נשיר את התפילה אל בורא העולם נחייך ונרקוד ונבחר לחשוב מתוך הרגש,נרגיש ונתרגש עם האחר,נתן מעצמינו ונלמד לקבל,זה פשוט שאנחנו יותר נשמה ובין לבין נהיה גם גוף,נרגיש יותר טוב גם כשלא הכי טוב
כל אדם היקשיב  לפעימות ליבו ישמע את צלילי הנשמה,לא צריך הרבה יותר מלהקשיב ואת התשובות לכל השאלות,הנשמה שלו המאירה וודאי תתן לו