הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
dd31

הסקרנות.


איתא במד' איכה – רבה א-י''ט שמא תוכל לומר לי מה יש בתוך הסיר המכוסה שבידך . שואל התנא הקדוש רבי יהושע בן חנניה את אחד מילדי ירושלים שפגשו בדרך כשבידו סיר מכוסה – והילד הנבון משיבו : לו רצתה אמי שתדע מה יש בסיר לא הייתה מכסה אותו .
ויש להבין בעובדה זו . התנא הקדוש ר' יהושע אשר תורתו חובקת זרועות עולם כל ישראל מתפעלים מגדלותו . הן בתורה והן במעשים והן במידות והוא הולך בדרך ופוגש בילד הנושא סיר ושואל אותו שאלה מוזרה מה יש לך בסיר ? ובעצם מה מעניין אותו מה יש שם וכי מה זה משנה לו אם יש בסיר דגים או בשר או כל דבר אחר ? תשובה לשאלה זו השיב אחד מגדולי ישראל – ידוע ידע רבי יהושע כי מידת הסקרנות  היא מידה מגונה. הוא בעצמו אף לא היה מעוניין לדעת מה יש בסיר. אלא שהוא רצה לראות איך מקבלים זאת ילדי ישראל האם הם מקבלים זאת כדבר שיגרתי או שגם בעיניהם מידה זו [ הסקרנות ] לא רצויה. והילד הגיב כפי שהגיב ובזאת הוכיח כי גם ילדי ישראל מבינים שלא צריך לרצות לדעת מה נעשה בסיר של השני .
 
כל מידה שברא הקב''ה יתכן לנצלה לטובה לעשות רצונו של הקב''ה ולהרבות כבוד שמיים ואפשר לנצלה ח''ו גם להיפך למלא את שאיפתו של היצה''ר ולדוגמא מידת הזריזות אפשר להיות זריז לעשות מצוות ומעשים טובים. ואפשר ח''ו להיות זריז לעשות דברים שאינם נכללים בגדר מצווה .
 
וכמו כן הקב''ה יצר את האדם עם מידת הסקרנות ואפשר לנצלה לטובה כאשר נחפז הוא ללמוד הוא סקרן לדעת מה נעשה בשטחי התורה שאינם ידועים לו כמו''כ סקרן הוא לדעת כיצד התנהגו וכיצד מתנהגים גדולי ישראל כיצד מתנהגים יראי ה' . ולמה ? חפץ הוא לעשות כמעשיהם ללכת בעקבותיהם .
 
ובחז''ל מסופר על מקרים רבים שבהם מוצאים אנו התעניינות כיצד נהג תנא זה או אמורא זה . ולמה ? – כמ''ש : ''והיו עיניך רואות את מוריך'' שנדע כיצד מתנהגים גדולי ישראל למען נוכל ללכת בעקבותיהם .[ עירובין יג : ירושלמי שקלים ]
 
במס' בבא בתרא [ נט' ע''ב ] נפסק שם במשנה הלכה למעשה לא יפתח אדם חלונותיו לחדר השותפין ולמה ? כדי שלא יגרום היזק ראיה .
 
וכן אמרו חז''ל [ בבא בתרא ס' ע''א ] שאסור לאדם לפתוח חלון מול חלון של  חבירו . בכדי שלא יוכל להסתכל לתוך ביתו של השני .
 
ומכאן רואים אנו באיזו חומרה הביטו חכמינו ז''ל על מידה מגונה זו ששמה סקרנות .
 
הסקרנות מובילה לרכילות ללשון הרע ולכל מיני דברים רעים שאינם מביאים ברכה לעולם חכמינו ז''ל במס'  [ ברכות ד' ע'א ] אמרו למד לשונך [ תרגיל את לשונך ] לומר אני יודע . והקשה הצדיק ר' ישראל מווזניץ זי''ע ממה נפשך אם אינו יודע הרי אין הוא זקוק להרגל שהרי אין הוא יודע . ואם הוא אכן יודע ועונה ואומר שאינו יודע הרי זה שקר גס וכיצד יורו לנו חז''ל שנרגיל את לשוננו לומר דבר שקר ? ותירץ שחז''ל לימדונו שנתרגל לא לדעת דברים שאינם שייכים לנו . כלומר כאשר אנו רואים קבוצת פטפטנים מתגודדת ומה הם מדברים בודאי אינם עסוקים בהסבר רמב''ם – מוקשה אלא עוסקים בדברים בטלים ומדברים בטלים באים לידי רכילות ולשה''ר ולכן מייעצים לנו חז''ל שלא נתקרב שקבוצה זו שפשוט לא נרצה ולא יעניין אותנו מה שנעשה אצל השני ואז כאשר ישאלו אותנו מה נעשה אצל פלוני . נוכל באמת ובכנות להשיב איני יודע ! וזה לא יהיה שקר כי באמת איננו יודעים ולזה התכוונו חז''ל באומרם ''למד לשונך לומר איני יודע''.
 
סקרנות טובה : עזרה לזולת.-
יש מקרים שבהם הסקרנות מביאה תועלת. פלוני נעדר מן הלימודים . אולי זקוק הוא לעזרה . אולי צריך להביא לו הביתה שיעורים ? וכדומה . סבלנות שמביאה למעשי חסד לעזרה הדדית סקרנות שכזו ברכה עצומה היא ישנם אנשים שהם ממש חולי סקרנות ויש יותר גרועים אשר שולחים את ילדיהם שיתעניינו וברור שאין זה חינוכי ואין זו מידה טובה .
 
לצערינו ישנם מקרים שמזעיקים אמבולנס. ומיד מתאספים ילדים סביב האמבולנס , ולמה ? סקרנות ! ומדוע לא יחשבו שנותנים לחולה הרגשה מאוד לא טובה , גם זו היא תופעה של סקרנות לא טובה שחייבים לשרש אותה עד היסוד [ וכן כאשר משטרה מגיעה לאחד מן השכנים ,,, ואז ייטב לנו ולבנינו אחרינו כל הימים .
 
 


מה דעתך על הסקרנות. ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כזו,ישראל,[,],סקרנות,יודע,הסקרנות,מידה,לדעת,בסיר