מאמר זה נכתב ע"י נכה מקצועי היושב בכיסא גלגלים ומונשם תמידית ומכאן מתוך נקודת מבטו. עם זאת, המאמר ו/או חלקים ממנו יכול להתאים לכל סוגי הנכויות ולכל מין, צבע עור, דת, מוצא, מודל הכיסא...
תמיד אזכור את אותו שלט מולו חניתי בימי המכללה שלי, בו כתוב "חנית נכים". הייתי בטוח שזאת הטעות, הרי "חנית" היא כלי נשק פרהיסטורי שבעזרתו נהגו בני האדם באותה תקופה לצוד את ארוחתם הבאה.
שיר זה מוקדש לאדם בעל נפש עדינה ואישיות כובשת אחד מענקי התרבות של מדינתנו הקטנה. ליבי דואב על לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין. אכן: "היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות...
..ליותר ממחצית האנשים בעולם קיימת לקות ראייה, כמעט כולם מרכיבים משקפיים כדי לראות טוב יותר, חד יותר, מדוייק יותר. - האמנם?
כולנו מחכים לראש הממשלה על הסוס הלבן. הבעיה שהוא אף פעם לא מגיע.