המשפט המוכר שילדים זו הוצאה גדולה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש. מעבר להוצאות הבגדים,החיתולים,הבקבוקים והמטרנה, הבאת עולל קטן לעולם מביא איתו שפע הוצאות יצירתיות שהאלכימאית תוהה איך אפשר...
בס"ד החופש הגדול, ארוך מאוד ואנו ההורים צריכים לדאוג למלאו בפעילויות, טיולים ו.....הנה כמה רעיונות.(חוץ מהקייטנה)
מנקודת ראות חדה ומדעית התפילה היא עקרה מיסודה, מאחר ושורשיה מושתתים על דמיון פרוע בדמות אל גדול ונורא עלילות השומע קול תפילות.
שמאלנים, הכתבה הזאת לא בשבילכם.
האם באמת אנחנו יודעים להעריך נתינה?